הנאשמים הורשעו בעבירות של אינוס בחבורה ומעשה סדום בחבורה, שלא בהסכמה, תוך ניצול מצב המונע התנגדות, תוך גרימת חבלות, וזאת לפי סעיפים 345(א)(1) ו– (4) יחד עם סעיף 345(ב)(3) ו–(5) +סעיף 29(ב) ל
חוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק") וסעיף 347(ב) בנסיבות סעיפים 345( א)(1) ו-(4) יחד עם סעיף345(ב)(3) – (5)+סעיף 29(ב) לחוק, בהתאמה.
נאשמים 1, 2, 3 ו-5 הורשעו בנוסף גם בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק.
על-פי הכרעת הדין, בלילה שבין ה-8.11.07 וה-9.11.07, בחוף סירונית שבנתניה, אנסו הנאשמים ביחד עם אדם נוסף בשם מוחמד אבו ראס באכזריות את א', קטינה ילידת שנת 1991, באחד מלילות נובמבר 2007. באותו ערב הגיעה המתלוננת עם חברתה, גם היא ילידת שנת 1991, לכיכר העצמאות. הן התיישבו על ספסל מחוץ לקיוסק, ושתו וודקה, ובשלב מסוים היו במצב של שכרות. הנאשמים הגיעו לזירה, והחלו לדבר עם א' וחברתה, הגם שאלו לא גילו כלל עניין בהם. בינם לבין עצמם הכריזו בערבית כי בכוונתם לאנוס את א'. ביני לביני הקטינות החלו לחוש ברע, ומצבה של חברתה של א', היא ב', הדרדר לכדי אובדן חושים וראשה צנח על השולחן.
כשהקטינות היו במצב של שכרות ועל סף עילפון, כך שלא היה ביכולתן להתנגד, הכניסו אותן הנאשמים וראס, בניגוד לרצונן, לכלי הרכב - כל אחת לרכב אחר, ונסעו לחוף סירונית במטרה לבצע את זממם ולאנוס אותן.
הנאשמים החלו בזה אחר זה לאנוס את המתלוננת ולבצע בה מעשי סדום, באכזריות רבה, תוך הפעלת כוח רב, ותוך שהיא מתנגדת ומתחננת על נפשה באומרה "אני מכבדת אתכם, אז תכבדו אותי". ההיבט הגזעני לא נפקד מסיפור האונס והנאשמים קיללו את א', תוך שהם מכים אותה באגרופים ובמכות "יהודיה מסריחה".
כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים נגרמו למתלוננת חבלות ושריטות בחלקי גופה השונים וכן קרע בקרום הבתולין.
כשסיימו הנאשמים לבצע את זממם הם הותירו את א' על החוף, חבולה, עירומה למחצה ומדממת, ואת החברה, ב', השליכו הנאשמים לידה. הם גנבו את תיקה וכשהגיעו לקלאנסווה שרפו אותו וזרקו מתוכו את תכולתו.
למחרת נודע לנאשמים כי המשטרה בעקבותיהם. הם החליטו לתאם גרסאות, לשתוק, ולהפליל את ראס. ראס הורשע בהליך נפרד, נדון לכ-16 שנות מאסר, ושימש כעד תביעה. כן השית עליו בית המשפט פיצוי בסך 30,000 ש"ח למתלוננת.
לאחר ההרשעה, וטרם גזירת הדין, קיבל בית המשפט הערכות מסוכנות הנוגעות לנאשמים וזאת לפי סעיף 6 ל
חוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו – 2006. כמו-כן הוגש תסקיר קצין מבחן לגבי אשמים 2 ו-4, וכן תסקיר קורבן עבירה.
מתסקיר קורבן העבירה עולה תמונה קשה ביותר:
עורכי התסקירים התרשמו כי המתלוננת היא בחורה אינטליגנטית ורהוטה עם כוחות נפש אדירים המתמודדת יום-יום, בגבורה רבה ותוך השקעת כוחות ותעצומות נפש רבים, עם האירועים הטראומתיים שחוותה. המתלוננת עושה כמיטב מאמציה כדי להפגין חזות של חוסן ועמידות, אך אותות ההתעללות הקשה שעברה ניכרים בה היטב.
בניסיון להגן על סביבתה הקרובה - אביה ואחיה - ולא לחשוף אותם לטרגדיה האישית שלה, היא בנתה סביבה חומה ושומרת על האירוע בסוד, עם כל הקושי הכרוך בכך. חרף הטיפול הפסיכולוגי שעברה, סובלת המתלוננת מנזקים פוסט-טראומתיים קשים. כמו-כן, טרם התמודדה עם הטראומה ולא עיבדה את מעשי האונס, הזכרונות הקשים מציפים אותה ללא הרף ולא מן הנמנע כי הנזק הקשה והחמור שנגרם לה איננו הפיך, ו ספק גדול אם תוכל להתגבר עליו.
עוד עולה מתסקירי נפגעת העבירה, כי המתלוננת חרדה מכל קשר עם בני המין השני, עד כדי כך שכל תשומת לב גברית מובילה אותה לחרדה, לחץ ואף קשיי נשימה. כל מגע אינטימי מעורר בה רתיעה ומציף בה זכרונות קשים מהאונס.
להערכת כותבי התסקירים, הנזקים לטווח הרחוק הינם חמורים ביותר, וההמלצה היא מתן טיפול ממושך וארוך.
גם ממצאי שירות המבחן ודוחות הערכת המסוכנות של הנאשמים היו קשים ביותר, הנאשם 1,
פאהד ג'אבר נתגלה כמי שאינו מגלה כל ביטוי לחרטה או בושה, דבר אשר מגביר את מסוכנותו ויקשה מאד על מתן טיפול בעתיד, וכ"עבריין מין מזדמן", קרי כזה אשר בוחר בקורבן מקרי ומשתמש באלימות כדי להכניעו.
הנאשם 2,
צואן עולא בחר באורח חיים של עבריין, הוא בעל עבר פלילי עשיר ומכביד ביותר, אשר עבד בעבר אצל "משפחת פשע", כדבריו. הוא מתגאה באורח החיים העברייני שהוא מקיים. הוא נטול מורא בפני החוק, אינו בעל מודעות כלפי עצמו ואינו מכבד את צווי בית המשפט. בעברו עבירות חמורות ביותר, המלמדות על מסוכנות גבוהה ואישיות עבריינית מובהקת.
הנאשם 3,
חנון מחמוד מיאן לשתף פעולה עם מעריך המסוכנות.
באשר לנאשם 4,
בילאל קשקוש נקבעה הערכת מסוכנות גבוהה בהתבסס על כך כי יחסו לנשים קשה, עוין, ומחוסר כל
כבוד. נמצא כי הוא לוקה בעיוותי חשיבה, אשר גרמו לו לביצוע עבירות בלי לחוש אשמה, וכן להגיע לסיפוק מיני למרות סבלה של המתלוננת. הוא מתקשה לגלות אמפטיה לקורבן ושקוע אך ורק במחיר האישי אותו הוא משלם.
גם הנאשם 5,
מחמוד אבו חמאד מתנער מאחריות לביצוע העבירות המיוחסות לו.