|
קוו ואדיס, מתנחלים?
|
|
עליסה שאלה את החתול של צ'שייר: "באיזו דרך עליי ללכת?" והוא ענה לה בהיגיון: "זה תלוי, לאן את רוצה להגיע?", ואני שומע את המתנחלים, וגם את מר נתניהו, מודיעים: "אנחנו נישאר כאן לנצח". ואני תוהה: האם הם יודעים - בהנחה שגם אם נתעלל פי שניים בפלשתינים - שהם לעולם לא יקומו ופשוט יילכו מכאן. האם המתנחלים יודעים לאן בעצם הם רוצים להגיע?
|
|
|
|
|
|
|
כך עושקת עיריית ת"א-יפו את תושביה
|
|
בערב ראש השנה האחרון קיבלו בעלי דירות בשכונת בבלי הודעות תשלום מעיריית ת"א-יפו לשלם אלפי שקלים לדירה עבור "אגרת תיעול". בימים אלה התחילו לקבל בעלי דירות שלא שילמו את ההיטל הודעות עיקול, למרות שהוגשה תביעה ייצוגית בנושא הנמצאת עדיין בבית המשפט.
|
|
|
|
|
נתניהו והחוסן החברתי
|
|
בכינוס הרצליה בשבוע שעבר, העלה ראש הממשלה בנימין נתניהו את נושא הקשר בין העם היושב בציון – ובייחוד הדור הצעיר – לבין מורשתו. הרעיון המרכזי היה שיש לבסס יותר את הקשר בין ההווה לעבר, את הצורך ללמד את בני הנוער מורשת ישראל מהי, את מקורות ותולדות העם היהודי. בראייתו שנושא זה חשוב מאין כמותו להגברת החוסן החברתי–לאומי של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, הודיע רה"מ על הקצבת סכום של חצי מיליארד שקל להטמעת נושא חשוב זה.
|
|
|
|
|
גזר דין מוות עכשיו
|
|
הפוסלים מתן גזר דין מוות חוטאים יותר מחטא אחד. ראשית, מתעלמים מהעבירה החמורה שבוצעה ע"י הנדון למוות וזאת כאשר נבחנו כל ההיבטים האפשריים לקולא - ע"י השופטים, הסתמכות על מומחים, ע"פ בקשתם של האחרונים ועל הכל, הקורבנות במקרה הנדון שלא היה להם כל קשר סיבתי לרוצח שלא לדבר שהקורבן נרצח כי במקרה נקלע לאירוע. שנית - וזה חמור לא פחות - ביצוע גזר הדין נוגד את השקפתו, אמונתו וכל דבר אחר, של המתנגד לפסק דין ממות ורק בגלל זה הרוצח מקבל את חייו במתנה על-אף שלקח את חייו של אדם, כך סתם.
|
|
|
|
|
הפשע גובר ואין פתרון
|
|
רציחת בעל האולם בפתח-תקווה וכל הצער והכאב שכך הוא המצב אצלנו, בכלל לא מפתיעים. המפתיע הוא, שעדיין לא "זזים" דברים, כי עדיין מחפשים את המפתחות היכן שאינם. כאמור, האירוע הקשה לא מפתיע שכן, הכל היה שם - אנשים מתפרעים, קטטות וסכינים, ובהמשך רצח וגם משטרה שמגיעה לאחר התחממות האווירה ונשאר לה לאסוף עדויות ובמקרה הטוב, גם תפישת הרוצח, לפחות זה טוב.
|
|
|
|
|
ברכות לכתב העת החדש "מפתח"
|
|
כתב העת החדש - בנושא מחשבה פוליטית - משב רוח מרענן, מחכים ומלא תקווה * חשוב ללמוד גם פילוסופיה ומחשבה פוליטית מדינית
|
|
|
|
|
התלות בחיים בזה שלמעלה
|
|
אני רואה הרבה את אותם ש"סוחבים" יום-יום את חייהם שספק נקראים "חיים". יש הרבה כאלה, עם כל מיני פגעים, או שנקראים "מוכי גורל" ושלא לדבר על מקרי "צמח". וכך הם רואים את הבוקר והלילה (אלה שמבחינים בהם) - הכל אותו דבר, חוץ מהדבר היחידי שעובד אצלם והוא הלב, שגם אותו הרופא בודק באמצעות הסטטוסקופ שלו.
|
|
|
|
|
עדויות חיילות "שוברות שתיקה"
|
|
לאחר קריאת מאמר שפורסם ב-ynet, בהקשר הנושא הכתוב בכותרת, כבר אין צורך להוסיף לגבי המציאות שלנו. כמו שבכירים במילואים אמרו ש"האלימות ניכרת בכל רבדי החברה" והיום שר הרווחה אמר דברים דומים - הם לא "גילו את אמריקה".
|
|
|
|
|
"עופרת יצוקה" וההסברה
|
|
עוד מהפרעות שהיו כאן לפני קום המדינה, דרך ההתנכלויות לשם רצח, הפידאין, פעולות התגמול שלנו על אלה, פיצוצי אוטובוסים על יושביהם - ילדים נשים וטף ואזרחים - בידי ארגוני הטרור - אי-אפשר להבין את המסבירים מעם המדינה. אלה, כל הזמן מדברים תוך הקפדה על שוויון בין הנ"ל ובין כוחות מהמדינה שמפליאים בהם מכות.
|
|
|
|
|
פצצה אירנית
|
|
מדי יום אנו שומעים שאירן קרבה והולכת אל פצצה גרעינית - פצצת אטום, שעלולה לגרום לחורבן מדינות ולמחיקת עמים ותרבויות שלמים, לו רק תרצה בכך הדיקטטורה האיסלאמית מבית אירן. לא ברור לי כיצד העולם הנאור אינו נותן יד לסיכול ההתחמשות הגרעינית הזו, בוודאי כשזו לא נועדה לצורכי הגנה עצמית אלא לצורכי השמדה טוטאלית של מיליארדים חפים מפשע. המאכזבות ביותר הן המעצמות רוסיה וסין, אשר יושבות בחיבוק ידיים ואינן עושות דבר למיגור פעולותיה של אירן. אינני רוצה לחשוב מה עלול לקרות לו תחליט אירן בוקר אחד לסייע לבנות בריתה - מדינות ערב באגן הים התיכון - ואז תטיל פצצת אטום על ישראל, האויבת הציונית שלה. לא יישאר מאיתנו זכר!
|
|
|
|
|
השלכת הנעל
|
|
כבוד השופטת דורית ביניש הרגישה את מעוף נעל הזהב כאשר הייתה בדיון ופלוני הפתיע אותה, השליך ופגע בפניה, וכולנו זוכרים את הנעל שהושלכה על נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' בוש על-ידי עיתונאי עירקי, נעל שהושלכה ובאינסטינקטים מבריקים של בוש שלפתע התכופף - לא פגעה כלל.
|
|
|
|
|
מסקנות האונס הקבוצתי
|
|
האירוע עם הנערה בת השש-עשרה שנאנסה בידי חמש חיות דמויות-אדם (סליחה מהחיות), לא עוזב אותי.
|
|
|
|
|
|
|
מכתב לשר התחבורה
|
|
כתבתי כאן לא אחת, על אי-מענה למכתבים הנשלחים לנציגי ציבור - שרים, ח"כים ועוד כאלה. גם כתבתי שהתופעה היא בעצם סימפטומטית למציאות שלנו שדברים לא "זזים", שמקורם בין השאר, בנתק בין הציבור ובין "נבחריו", וכך אפשר להמשיך ליתר הרעות החולות שלנו שכאמור, מקור הרעה - היעדר נציגי ציבור על אמת.
|
|
|
|
|
אונס קבוצתי על-ידי חמישה
|
|
אני לא מכנה אותם בשם מבנם הביולוגי - אנשים, נערים או גברים - כי הייתי רוצה לכנותם חיות, אך זו מחמאה בעבורם, שכן, הראיתם מה קורה למי שרק מנסה להתקרב לגור של חתולה - היא תקרע אותו לגזרים.
|
|
|
|
|
למי האינטרס - לידיעות אחרונות או לישראל היום?
|
|
בשבת האחרונה קראתי את הכתבה שנפרשה על פני שני עמודים שלמים בעיתון "ישראל היום", על פרשת שרה נתניהו. או נכון יותר על מלחמתו של "ישראל היום" נגד ידיעות אחרונות ומניעיו כביכול לחשוף את פרשת שרה נתניהו.
|
|
|
|
|
|
|
"לכאורה" עלה תאנה
|
|
הצעה להימנע (באופן וולונטרי) משימוש במילה "לכאורה" בתקשורת: לאחרונה אנו עדים לשימוש נרחב במילה "לכאורה" על-ידי התקשורת, ולא בכדי. כאשר תקשורת מפרסמת כתבות צבעוניות (בייחוד בצבע צהוב, האהוב עליה), שלעיתים עלולות להיות על גבול החוקיות, מבקשים אנשי התקשורת להכין לעצמם מפלט מפני סכנת תביעה על-פי חוק לשון הרע. השימוש במילה "לכאורה" מהווה עלה תאנה, האמור לדעתם להגן עליהם מפני תביעה. אולם, פעמים רבות, תביעות נפגעים עקב הכפשת שמם, אינן נפסקות לטובתם וזאת כאשר שמם הוכתם לעד, וזאת גם בטענה חסרת שחר של השימוש במילה "לכאורה".
|
|
|
|
|
רק ביום אחד
|
|
אתה פותח את המחשב ומביט במבזק החדשות - להלן רק יום אחד, קצת ממה שמופיע בו:
|
|
|
|
|
סיבה ומסובב: אחריותם של העזתים למצבם
|
|
ב-500 מילים כותב עקיבא אלדר את משנתו הביקורתית על כך שאנו עוזרים לנפגעי אסון הטבע בהאיטי ואיננו מסייעים לתושבי רצועת עזה ("אזור אסון שעה מת"א", הארץ, 18 בינואר 2010). אלדר מונה את כל פשעינו אחד לאחד: העוני השורר ברצועה, הנכים המסתובבים ברחובות, התינוקות הישנים בהריסות בתים בעזה, חולי העיניים שאינם מטופלים, ועוד ועוד "פשעי" ישראל. בכל מאות המילים מצא אלדר תשע מילים בלבד: "נכון שהמליציות של האיטי אינן משגרות רקטות לעבר ישראל" לתיאור הסיבה שמבחינתו אינה סיבה.
|
|
|
|
|
השופט גולדסטון - מידתיות בעזרה להאיטי
|
|
ממולץ בחום - לכבודו - השופט גולדסטון, לפתוח עוד הבוקר (על-מנת להספיק להיכנס לשידור - הערב ב-21:30, ערוץ 1 - בנושא דוח גולדסטון נגד מדינת ישראל) בחקירה על חוסר מידתיות.
|
|
|
|
|
ריקבון עמוק בממשל
|
|
נכתב כאן לא אחת על נציגי ציבור שלא עונים למכתבים אליהם. בתופעה זו (הגדרה קלה) נתקלתי לא אחת. ואכן, אתה כותב מייל על בעיה כאובה ונמשכת או אפילו על כזו שלפתע הופיעה - ויש שנמען ציבור זה או אחר - שר, ח"כ, או יו"ר ועדה בכנסת - שבעבורם אתה, מכתבך והנושא - כמוהם כעב"מים משייטים בחלל.
|
|
|
|
|
עיתון ושלטון - שרה נתניהו וזכות הציבור
|
|
לא בכדי הוקדם בכותרת הרשימה, הערך עיתון לערך שלטון. הסיבה לכך היא, שהעיתון (ולצדו התקשורת כולה) צבר כוח השפעה רב הגובר על כוחו של השלטון, במובן זה שעיתון - יכול לגרום להחלפת השלטון, מטעמים המשרתים את העיתון ושלוחיו. כוח יכול להשחית, ולכן יש צורך להתגוננן מפניו.
|
|
|
|
|
קו ללמעלה
|
|
אני מאוד מבקש ממי שיש לו קשר לאלוהים, ואני מתכוון לאלו שמשוחחים איתו כל יום (אם כי שיחה חד-סיטרית) שישאלו אותו כמה שאלות ואולי אסתפק לעת עתה בשאלה אחת. השאלות שלא אשאל אותן, כי אני יודע שאין לו תשובות עליהן (בעצם לא רק להן) שהוא (זה שלמעלה) שיכול לעשות הכל ושום דבר לא ייעשה שלא בהסכמתו - איך הוא נתן שתינוקות הושלכו ממרפסות, נרצחו נשים, גברים וטף, כך סתם, ועוד מיליונים...?
|
|
|
|