|
אצילת סמכויות
|
|
מכוח עיקרון חוקיות המנהל, גוף מנהלי אינו יכול לפעול בלא שהוקנתה לו סמכות בחוק * עם זאת, לעיתים הרשות אינה יכולה לבצע את סמכויותיה בעצמה, והיא נדרשת לאצול סמכויות לגורמים אחרים
|
|
|
|
|
הנחיות מנהליות
|
|
הנחיות מנהליות מגבירות את הוודאות אצל האזרח * הן מונעות שרירות ואפליה בפעולת הרשות השלטונית * יש לפרסמן * ניתן לסטות מהן מטעמים מיוחדים
|
|
|
|
|
|
|
הבטחה שלטונית
|
|
חוזים יש לקיים * אלא אם אחד הצדדים הינו רשות שלטונית, שאז הוא אינו חייב לקיים את החוזה כאשר האינטרס הציבורי דורש זאת, או כאשר החוזה לא אושר על-ידי הגורם המוסמך
|
|
|
|
|
בג"צ שדולת הנשים
|
|
שדולת הנשים עותרת להורות לשר הממונה ליישם את העדפתן המתקנת של נשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות * השופט מצא: אפליה מנציחה את עצמה ומייצרת תפיסות שליליות בחברה כלפי מושאיה
|
|
|
|
|
רשלנות במשפט
|
|
רשלנות הינה סטייה מסטנרט התנהגות סביר * בית המשפט יקבע את סטנדרט ההתנהגות הסביר * ניתן לתבוע ברשלנות רופאים, עורכי דין, רשויות שלטון ובמקרים נדירים אף שופטים
|
|
|
|
|
בג"צ ג'נין ג'נין
|
|
המועצה לביקורת סרטים פסלה את סרטו השקרי והמכפיש של מוחמד בכרי 'ג'נין ג'נין' להקרנה בישראל * בג"צ קבע כי חופש הביטוי הינו גם החופש לפרסם דברי בלע ושקרים
|
|
|
|
|
בג"צ וינוגרד [ועדת בדיקה לחקר כשלי מלחמת לבנון]
|
|
לאחר סיום כתיבת דוח הביניים של ועדת וינוגרד עתרה ח"כ זהבה גלאון לפרסום מסקנות הביניים שלו ולקיום דיוני הוועדה בדלתיים פתוחות * בג"צ נתן לוועדה שבועיים לפרסום הדוח, וקבע כי על הוועדה לפעול בשקיפות, וזאת מכוח עיקרון חופש המידע, ומכוח זכות הציבור לדעת
|
|
|
|
|
בג"צ קציר
|
|
האם מינהל מקרקעי ישראל, באמצעות הסוכנות היהודית, רשאי להפלות ערבים בקבלה ליישובים קהילתיים? שאלה זו נדונה בבג"צ קעדן נ' מנהל מקרקעי ישראל
|
|
|
|
|
בג"צ קלפי המיקוח
|
|
האם מדינה אשר חייליה נחטפים בידי אויב שאינו מכיר בכללי המשפט הבינ"ל הפומבי יכולה לקחת קלפי מיקוח מבין אנשי האויב?
|
|
|
|
|
בג"צ 1/65 ירדור נ' ועדת הבחירות המרכזית
|
|
הלכת ירדור מהווה ציון דרך מכונן בהיותה של מדינת ישראל 'דמוקרטיה מתוגוננת' * נפסק שם כי גם בהיעדר חוק פוזיטיבי, מדינה לא תשב בחיבוק ידיים כאשר רשימה השואפת להשמידה מתמודדת לבחירות בכנסת
|
|
|
|
|
בג"צ קול העם נ' שר הפנים
|
|
אחד מפסקי הדין המכוננים של מדינת ישראל הינו בג"צ קול העם * שופטי שנות החמישים, ב'משפט המקובל נוסח ישראל', עגנו את חופש הביטוי בפסיקה * מבחן הוודאות הקרובה הפך מאז למבחן מקובל בפסיקה לבחינת החלטות מנהליות
|
|
|
|
|
עיקרון המידתיות
|
|
בבואה של רשות לנקוט סנקציה כלפי הפרט על הסנקציה להיות מידתי * חוק הפוגע בזכות יסוד חייב לפגוע בזכות היסוד בצורה מידתית
|
|
|
|
|
|
|
מרגרט תאצֶ'ר
|
|
האישה הראשונה שכיהנה כראש ממשלת בריטניה ומכוּנה "אשת הברזל". הנהיגה מדיניות כלכלית-חברתית ניאו-ליברלית (תאצ'ריזם), שהושפעה מהתיאוריות של מילטון פרידמן ואשר חיזקה את הכלכלה במחיר פגיעה בשכבות החלשות. בין השאר צמצמה את שירותי הרווחה, הפריטה מפעלים גדולים ונאבקה באיגודים המקצועיים. במדיניות החוץ תמכה במדיניות רייגן, וניהלה ב-1982 בהצלחה את מלחמת פוֹקלֶנד נגד ארגנטינה. בתקופת כהונתה השלישית החלה יוקרתה לרדת, מחמת האבטלה הגדולה ונסיונה להטיל מס גולגולת רגרסיבי, והיא נאלצה להתפטר בנובמבר 1990.
|
|
|
|
|
צֶה שי
|
|
שליטת סין (1908-1835). שמה מופיע גם בצורה צוּ שי. שלטה בסין מאז 1861, אִם כעוצרת ואִם כ"קיסרית האֵם האלמנה".
|
|
|
|
|
גולדה מֵאיר
|
|
ראש ממשלת ישראל בשנים 1974-1969. נולדה באוקראינה והיגרה ב-1906 עם משפחתה לארה"ב. באה ב-1921 לארץ ישראל והייתה פעילה בשנים הבאות בתנועת העבודה. עם קום המדינה הייתה הצירה הראשונה של ישראל בברה"מ, ומאז 1949 הייתה חברת כנסת ושׂרה ברוב ממשלות מפא"י. לאחר מות אשכול נבחרה למלא את מקומו, והייתה ראש ממשלת ישראל בתקופת מלחמת ההתשה ומלחמת יום כיפור באוקטובר 1973. למרות מחדלי מלחמת יום כיפור הצליחה גולדה מאיר להוביל את מפלגת העבודה לניצחון בבחירות בדצמבר 1973 (51 מנדטים), אבל נכנעה כעבור חודשים ספורים למחאה הציבורית שפרצה בעקבות מחדלי המלחמה ופרסום דוח אגרנט, והתפטרה באפריל 1974 מראשות הממשלה.
|
|
|
|
|
מַרִיָה תֶרֶזָה
|
|
ארכידוכסית אוסטריה ומלכת בוהמיה והונגריה. מלכה בשנים 1780-1740. בתו ויורשתו של הקיסר קרל ה-6. התנגדות קַרל אַלבּרֶכט נסיך בווריה ופרידריך ה-2 מלך פרוסיה להורשת נחלות בית הבסבורג לאשה הביאה לפרוץ מלחמת הירושה האוסטרית, שנמשכה עד 1748 ובה לחמה אוסטריה (בתמיכת בריטניה) נגד פרוסיה ובווריה (בתמיכת צרפת וספרד). במהלך המלחמה איבדה מריה את שלֶזיָה לפרידריך ה-2, אבל שמרה על רוב נחלותיה והביאה ב-1745 לבחירת בעלה פרַנץ דוכס לוֹרֶן לקיסר פרנץ ה-1. בהשפעת יועצה וֶנצֶל אַנטוֹן פוֹן קַאוּניץ, ומתוך שאיפה להחזיר לאוסטריה את שלזיה, היא המירה את הברית עם בריטניה בברית עם צרפת, ולחמה לצידה במלחמת שבע השנים נגד פרוסיה. הכשלון במלחמה הביא אותה להכיר ב-1763 באובדן שלזיה, ובשנים הבאות היא נקטה מדיניות של שלום, אם כי השתתפה בהשפעת בנה יוזף (ה-2) ויועצה קַאוּניץ בחלוקה הראשונה של פולין וקיבלה בה את גליציה (1772).
|
|
|
|
|
יֶקַטֶרינָה ה-2 "הגדולה"
|
|
קיסרית רוסיה שמלכה בשנים 1796-1762. הייתה בת נסיכים גרמנייה והוכתרה לקיסרית לאחר הדחת בעלה בהפיכה שיקטרינה עצמה תמכה בה. בראשית שלטונה ניסתה יקטרינה לבצע רפורמות חברתיות ומינהליות ברוח ההשכלה והאַבּסוֹלוּטיזם הנאור, אבל הרפורמות נתקלו בהתנגדות האצולה, ומאז 1768 לבש שלטונה אופי שמרני ואח"כ ריאקציוני. עם זאת, בימיה בוצעו גם תיקונים חשובים אחדים שזירזו את התפתחות האינטליגנציה הרוסית בסוף שנות מלכותה, ובהם ייסוד האקדמיה הרוסית ושיגור צעירים ללימודים באירופה. תחת שלטון יקטרינה השתתפה רוסיה בחלוקת פולין, כבשה מידי העות'מנים את החוף הצפוני של הים השחור, חיסלה את שרידי האוטונומיה של הקוזאקים באוקראינה (1775) והחלה לפעול במזרח התיכון. בעקבות חלוקת פולין הפכה רוסיה באחת ממדינה שלא ישבו בה יהודים למרכז היהודי הגדול בעולם, ובימי יקטרינה הונחו היסודות למדיניות היהודית שאיפיינה את רוסיה הצארית. בין השאר הוגבלו השטחים שבהם הותר ליהודים לגור, ובכך הונחו היסודות ל"תחום המושב" היהודי.
|
|
|
|
|
זַ'אן ד'אַרק
|
|
לוחמת חופש צרפתייה והגיבורה הלאומית של צרפת. מכוּנה הבתולה מאוֹרלֶאַן. נולדה למשפחת איכרים בימי תבוסת צרפת במלחמת מאה השנים. באה ב-1429 אל חצר יורש העצר שַרל ה-7 ושכנעה אחדים מעוזריו כי קולות האֵל הורו לה לגרש את האנגלים. השתתפה במאי 1429 בשחרור אורלאן מהמצור שהטילו עליה האנגלים, והובילה כעבור חודשיים את שַרל לטקס הכתרתו למלך. במאי 1430 נשבתה ז'אן ד'ארק בידי חייליו של פיליפ "הטוב" דוכס בורגונדי, והוסגרה לאנגלים תמורת תשלום. היא נשפטה בבית דין כנסייתי בראשות הבישוף פּייר קוֹשוֹן, הורשעה בלחץ אנגליה בכפירה והועלתה על המוקד ברוּאַן. אם כי חייה ומותה לא עוררו לאלתר תנועה של התקוממות לאומית, נהוג לראות בהופעתה נקודת מפנה במלחמת מאה השנים. בשנת 1465, בלחצו של שַרל ה-7, טיהרה הכנסייה את ז'אן ד'ארק מכל אשמה, וב-1920 היא הכריזה עליה כעל קדושה.
|
|
|
|
|
אינדירה גַנדי
|
|
ראש ממשלת הודו בשנים 1977-1966 ו-1984-1980. הייתה בתו של נֶהרוּ. כיהנה כשרה בממשלת בַּהַדוּר שַסְטְרי וירשה ב-1966 את מקומו כמנהיגת מפלגת הקונגרס וכראש ממשלת הודו. בנושאי פנים נקטה מדיניות בעלת סממנים סוציאליסטיים, ובנושאי חוץ הייתה מדיניותה נייטרלית ואנטי-אמריקנית. ב-1971 היא הורתה לצבא הודו לסייע למורדים במזרח בנגל, והבטיחה בנצחונה על פקיסטן את הקמת בַּנגלַדֶש. אף כי שלטונה היה סמכותני ומושחת קיבלה גנדי ב-1977 את תבוסתה למפלגת גַ'נַאטָה בהנהגת מוֹרַרג'י דֶסַאי, וחזרה לשלטון לאחר שהובילה את מפלגתה לניצחון בבחירות 1980. ביוני 1984 היא שלחה כוחות צבא לדכא בדלנים סיקים שהתבצרו ב"מקדש הזהב" בעיר אַמריצַר, ונרצחה בעקבות כך בידי סיקים משומרי ראשה.
|
|
|
|
|
סירימבו בַנדַרַנַייקֶה
|
|
פוליטיקאית סרי-לנקית שכיהנה שלוש פעמים כראש ממשלת סרי-לנקה. היא תפסה לאחר רצח בעלה את מקומו בראש "מפלגת החירות", והייתה ב-1960 לאישה הראשונה בעולם שנבחרה לראש ממשלה. המשיכה במדיניות הלאומנית-סוציאליסטית של בעלה, ויזמה ב-1972 את הסבת שמה של ציילון לסְרי-לַנְקָה.
|
|
|
|
|
מלכת אנגליה אֶליזַבֶּת ה-1
|
|
שנות מלכותה ("התקופה האליזבתנית") במאה ה-16 היו שנים של שגשוג ושל פריחה תרבותית, ובהן החלה עליית אנגליה לדרגה של מעצמה ימית לאחר שהביסה את ספרד.
|
|
|
|
|
מבחן הסבירות
|
|
מבחן הסבירות קומם על בית המשפט העליון את הציבור, שסבר כי דרך מבחן זה מתערב בית המשפט העליון התערבות יתר בפעילות הרשות המבצעת * בפועל, המחוקק הוא זה שהיקנה לבית המשפט סמכות להפעיל מבחן זה
|
|
|
|
|
ברכת החמה
|
|
כיצד מחושב מסלול החמה על-מנת לברך את הברכה "עושה מעשה בראשית" פעם ב-28 שנים? * הלכות ברכת החמה
|
|
|
|