|
"הדוקטור היווני מירושלים"
|
|
האיש הלך בקצב אחיד * רחלי התקשתה להתאים עצמה לקצב הליכתו משום שנהגה ללכת במהירות ובצעדים רחבים, אך הפעם התאמצה לשמור על מרווח קבוע בינה לבין האי
|
|
|
|
|
אליכם אני כותבת
|
|
מין זוועה עצומה ואיומה בוקעת מהבתים האלה. וכשאתה נכנס פנימה — תברח כאילו פגעך כדור, בנשוב עליך ריח המוות: זהו בר מינן, פרצוף זקן צהוב מביט מתוך המיטה * רוצה אתה לברוח, רחוק, עד קצה העולם * ואולם אסור, כי משגיחים עליך
|
|
|
|
|
חבל טרנסניסטריה — ארץ גזֵרה ומוות
|
|
הספר "חששנו פן נתפוגג: יומן מטרנסניסטריה, זיכרונות מן הצבא הבריטי" - בקיץ 1941 גורשו כל יהודי בֵּסָרַבּיה וצפון בוקובינה למחנות מעבר ומשם בלא סדר ותכנון גורשו בשיירות רגליות אל לבו של חבל טרנסניסטריה
|
|
|
|
|
אהבת הגורל – שבעה חיבורים על ברגן-בלזן
|
|
כל פעם חשבנו: "גרוע מזה לא יכול להיות", ואז זה נעשה בכל זאת גרוע יותר * לטעמם של הגרמנים מעולם לא היו מספיק גוויות * איך זה היה יכול לקרות? איך בני אדם יכלו לרדת למדרגת שפלות כזאת, הרי הם בני עם שעד לפני זמן לא רב לא היה חסר תרבות?
|
|
|
|
|
בממלכת התיל
|
|
והאמינו לי: אף-על-פי שהסבל הגופני היה רב ורבים נכנעו לו, הסבל הנפשי היה נורא ממנו * כשאני נזכר עתה במה שאירע, גם אני איני רוצה להאמין בכך, איני רוצה * איני רוצה להיזכר בזוועות שבהן איבדתי את אבי ואת אִמי בהמתיני בעצמי למוות שממנו נמלטתי רק בדרך נס
|
|
|
|
|
חיי בלול תרנגולות
|
|
אבא הסתתר בעליית הגג בזמן שהנאצים פשטו על הבית, ולא נתפס * אחר כך, כשהיינו שוב כולנו יחד, החליטו אבא ואימא שנברח מאמסטרדם, העיר שגרנו בה
|
|
|
|
|
דממת הספק
|
|
לעתים ריח הרפת והלול עולה באפו, חזק וחריף, אבל נסים אוהב את ריח הטבע, ככה, כמו שהוא
|
|
|
|
|
בוביק
|
|
"בוביק" מספר על התמודדות של ילד חמוד (כמובן), עם השאלה מה נעים לו ומה לא, ובעיקר עם אחת השאלות הראשונות בחיינו: איך קוראים לי? מי צריך לקרוא בשמי - ולמי מותר להשתמש בשם החיבה שלי?
|
|
|
|
|
ופתאום בא החושך
|
|
פעם אחת. אז, כשהיה בגיל 17, בדירת הוריו בבת ים, כמעט אנס אישה. הבחורה ההיא דפקה על הדלת, ביקשה למכור לו מינוי לירחון. הוא שלף את הסכין המצויה עמו תמיד, והיא, מבוהלת, ניסתה לצאת כלעומת שבאה. הוא פקד עליה שתחזור לסלון ותתפשט.
|
|
|
|
|
גשם
|
|
"ספרה של מילה קידר מצליח להוריד גשם בבצורת הישראלית בעזרת חיבור לשורשים של הגיבור והכותבת ובזכות חיבור לאמנות בחיי איש היי-טק... ספר שהייתי יכולה לכתוב – או, ליתר דיוק, ספר שלא הייתי יכולה לכתוב, ואני יודעת זאת, מפני שפעם ניסיתי לכתוב אותו ולא הצלחת – ואילו מילה קידר הצליחה" [סיון בסקין, הארץ ספרים]
|
|
|
|
|
משפטי הרב קוק
|
|
הספר מנגיש את הגיגיו של הרב קוק לציבור הרחב ופורמט הדפסתו מאפשרים לקחת אותו אתנו לעיון קצר במהלך היום
|
|
|
|
|
מחובּר להצלחה, מחובּר לחזון
|
|
ארגון הוא כמו קונצרט: נגנים מוכשרים, הרכב מתוזמן, ומנצח המשכיל להעביר את פרשנותו ליצירה − הכרחיים להצלחת המופע המוזיקלי
|
|
|
|
|
מנהל תיכון וגם משורר
|
|
חיים יחזקאל אינו מתבייש לייחד מקום לתחת בעמ' 14 בספר, ולבטא את הקונפליקט האינסופי שיש לנו בין הטוב לרע * אומנם באופן קונקרטי זהו תחת אך באופן מטאפורי זהו מקום שנושא משמעויות רבות
|
|
|
|
|
נקרא לאגדה ונשאל את פיה
|
|
מקומן של אגדות חז"ל בחיינו, הדרמה התלמודית במבחן המציאות שלנו - רות קלדרון ועליזה שנהר פותחות לנו צוהר חדש * דיון בשני ספרים, העוסקים באגדות חז"ל
|
|
|
|
|
הרהורים על ספרות ורפואה
|
|
הספר דן בספרות ורפואה מנקודת מבטם של סופרים, משוררים, הוגי דעות ורופאים * הספר נכתב בעקבות התנסותה של המחברת בקורס בנושא ספרות ורפואה, שיזמה ותכננה במיוחד לסטודנטים לרפואה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב
|
|
|
|
|
|
|
לא פשוט, אבל עד מוות
|
|
כל שיחה חושפת בפניו עוד טפח בשיטות העבודה של הרוצח, שידע לפרוט במיומנות אכזרית את נדיבות לבן ובדידותן של הנשים הללו לנכסים וכסף מזומן"
|
|
|
|
|
שירה מתבוננת
|
|
מזמינה להציץ בספר המכיל תחנות בדרך אל נסיעה פיזית ונסיעה רגשית. אהבתי את הציור המיוחד על ים הנראה כמו מפת העולם, עליה יושב אדם על ברכיו כשביתו על כתפיו והוא נאחז במקל נדודים. בים משייטות שתי סירות מפרש, רמז לנסיעה בזמן פיזי ורגשי כאחד. איור העטיפה של הציירת גבריאלה ברוך. איור יפהפה המכיל את ששת שערי הספר: 1. גלות וגעגוע 2. בטן העוּד 3. אני האב 4. באמצע ה"אני" 5. ימי פפאיה 6. פרח המערות.
|
|
|
|
|
חיים מתגעגעים לעצמם
|
|
משִׁיחה עזה של צבע לוהט, מעשה ידיה של הכותבת, שפרסמה עד כה את שיריה בכתבי עת שונים עוטף את ספר השירים
|
|
|
|
|
סע לשלום
|
|
דמות הנוסע אינה טובלת בשלולית כשאר האלמנטים * היא נושאת את ביתה על גבה, אולי כדי שישמש לה שריון במסע המתגבש, ושאליו תוכל לשוב ולהתכנס ברגעי קושי וגעגוע
|
|
|
|
|
עידית ברק/עד השמיים ובחזרה
|
|
המלאכה הזו להיות נוכח-נעלם היא היא האמנות שמעשה האמנות, בפרט ובמיוחד בשירה ועיקר כוח משיכתה של שירת עידית ברק היא דווקא בנקודה זו
|
|
|
|
|
עזרא מורד אודות ספר השירה ״עיר חמה״
|
|
״עיר חמה״ - קהילה מדברת בשיר הוא אוסף שירים מאת תושבי שדרות ועוטף עזה * הספר הופק בעיר שדרות (2014-2016) הודות לשיתוף פעולה בין ״מרכז חוסן״ לבין קואופרטיב ״תרבוש״ * מקבץ השירים ״עיר חמה״ מורכב משלושה שערים: א. שירים שנכתבו בסדנת כתיבה מיוחדת (2015) ב. שירים שהולחנו לאורך התהליך ג. שירים שנשלחו אל צוות הפרויקט במהלך קיץ 2014
|
|
|
|
|
שירה מתבוננת במראות החיים
|
|
הדמויות בסוג זה של קומדיה היו קבועות: זקנים (פנטלונה), צעירים, צעירות, גברות ומשרתות (קולומבינה), שוטים, וליצנים שהבולטים מתוכם הם ארלקינו ופיירו
|
|
|
|
|
לשמור על השפיות
|
|
הספר "לשמור על השפיות" מאגד בתוכו חמישה סיפורים אותם שוזרת המחברת, באופן מרתק, לעלילה אחת
|
|
|
|
|
התיק של אלפסי
|
|
מרים דובי-חזן, היסטוריונית, עתונאית וסופרת, נולדה ב-1945 במחבוא באמסטרדם, ביום בו מתה אנה פרנק
|
|
|
|