|
|
|
מחוון מיתוח (טנסיומטר)
|
|
מכשיר לקביעת מיתוח המים בקרקע המודד את לחות הקרקע. ככל שהקרקע יבשה יותר - כוח יניקת המים שלה גדל, ואז מיתוח המים בקרקע גדל. הוא בנוי כצינור מלא במים המוחדר לקרקע לעומק הרצוי. קצהו העליון ומד הלחץ (מנומטר) המחובר אליו נשארים מעל פני הקרקע. פתחו התחתון של הצינור סגור בפקק חרס בעל נקבוביות זעירות המאפשרות למים לעבור דרכן. פתחו העליון אטום בפקק. קרקע יבשה יונקת את המים מהצינור דרך נקבוביות החרס, ונוצר תת-לחץ הנרשם על-ידי מד הלחץ.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ועידת האקלים של האו"ם
|
|
192 מדינות נוטלות חלק בוועידה בנושא ההתחממות העולמית ומניעת פליטת גזי החממה * הוועידה מתקיימת הפעם בקופנהגן (דצמבר 2009)
|
|
|
|
|
תוכנית "תלפיות"
|
|
תוכנית יוקרתית בצה"ל המובלת על-ידי המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) בשיתוף עם חיל האוויר האחראי על מימוש ההכשרה. המיון לתוכנית מורכב ממבחנים משולבים לבחינת יכולת בין-אישית ואנליטיות גבוהות, ובסופו נבחרים בקפידה כ-50 איש לערך. בחירתם נמצאת בעדיפות גבוהה משל מסלולים יוקרתיים אחרים בצבא.
|
|
|
|
|
פרס נובל
|
|
יוזם הפרס - ממציא הדינמיט, אלפרד נובל * בצוואתו הדגיש כי בני כל העמים בעולם יכולים לזכות בפרס * הפרסים מועניקים בתחומים: פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה ורפואה, ספרות ושלום * שווי הפרס הוא 10 מיליון קרונות שבדיות
|
|
|
|
|
שואה
|
|
מילה תנ"כית שמשמעותה קורבן או חורבן. שימשה לראשונה לציון גורלם של יהודי אירופה תחת השלטון הנאצי בחוברת "שואת יהודי פולין" שפורסמה בירושלים בשנת 1940. עם זאת, באותה עת הייתה הסברה שמדובר אומנם ברדיפות קשות ובחורבן נרחב, אך לא על השמדה המונית מתוכננת (שגם החלה רק בשנה שלאחר מכן). רק ב-1943 קבע ההיסטוריון בן-ציון דינור, כי השואה היא אסון חסר תקדים וייחודי לעם היהודי. לאחר מכן הלך והתרחב השימוש במילה זו לציון חורבן יהדות אירופה, ומאז שנות החמישים זהו שימושה העיקרי.
|
|
|
|
|
משפטי נירנברג
|
|
סדרה של משפטים שהתקיימו בשנים 1949-1946 בעיר נירנברג נגד אישים בכירים בגרמניה הנאצית. המפורסם והחשוב ביותר היה נגד ראשי המשטר הנאצי, והוא התקיים בין אוקטובר 1945 לאוקטובר 1946 בפני בית דין של נציגי ארבע המעצמות המנצחות: ארה"ב, בריה"מ, בריטניה וצרפת. הבכירים בין 21 הנאשמים היו הרמן גרינג, רודולף הס, יואכים פון-ריבנטרופ, ארנסט קלטנברונר, וילהלם קייטל, אלפרד רוזנברג, הנס פרנק, יוליוס שטרייכר ואלפרד יודל.
|
|
|
|
|
הרמן גרינג (1946-1893)
|
|
מראשי המשטר הנאצי, יורשו המיועד של היטלר, מפקד הלופטוואפה (חיל האוויר) והאחראי על "תוכנית ארבע השנים". הצטרף למפלגה הנאצית ב-1922, היה מפקד הס"א והשתתף בפוטש הכושל ב-1923, אחריו ברח מגרמניה. ב-1932 נבחר לנשיא הרייכסטג; שנה לאחר מכן היה לראש ממשלת פרוסיה ולשר התעופה בממשלת גרמניה. גרינג היה אחראי על שוד הרכוש היהודי בגרמניה ועל מדיניות הגירושים של אייכמן. ביולי 1941 העביר גרינג לריינהרד היידריך את הפקודה הישירה לביצוע "הפיתרון הסופי". נדון למוות בנירנברג והתאבד ערב הוצאתו להורג.
|
|
|
|
|
אדולף היטלר (1945-1889)
|
|
הפירר של גרמניה הנאצית עד להתאבדותו עם התבוסה במלחמה, מי שהעלה את הנאצים לשלטון ב-1933 ומעצב הקו האנטישמי-גזעני שהוביל לשואה.
|
|
|
|
|
שיתוף במקרקעין
|
|
מכוח דיני השיתוף במקרקעין כל שותף רשאי לעשות שימוש סביר בנכס על דעת עצמו * לניהול הנכס נדרשת הסכמת רוב השותפים
|
|
|
|
|
בתים משותפים
|
|
בית משותף הינו יצור כלאיים בין בעלות המאפשרת שרירות לבין שיתוף המאפשר התחשבות * חוק המקרקעין מחייב לרוב הסכמת כל הדיירים לשינויים ברכוש המשותף אך גם מאפשר בנסיבות מסוימות התגברות על סחטנוו של 'דייר סרבן'
|
|
|
|
|
רישום מקרקעין ("טאבו")
|
|
על רוכש נכס מקרקעין למהר ולרשום את העסקה במרשם המקרקעין ("טאבו") * אם המוכר הוא נוכל, הוא ימכור זאת לרוכשים שניים, אשר עלולים להסתמך על 'נסח נקי'
|
|
|
|
|
דיני תחרות הזכויות
|
|
בעל דירה התחייב למכור דירתו ל-א' ול-ב' * מי עדיף? הראשון בזמן * אלא אם השני הסתמך בתום לב על 'נסח טאבו נקי', רשם עסקתו בטאבו ושילם את מרבית התמורה * הכל על עסקות נוגדות
|
|
|
|
|
תמחור מדיה אינטרנטית
|
|
* תמחור על-פי הקלקה - PPC, CPC ,Pay Per Click - בשיטה זו המפרסם משלם רק אם מקליקים על מודעתו, מקובל בפרסום במנועי חיפוש.
|
|
|
|
|
חופש העיסוק
|
|
חופש העיסוק נועד להגשים את האוטונומיה האישית * איסור תחרות חופשית או תניית הגבלת עיסוק סותרים את חופש העיסוק * חופש העיסוק מעוגן בחוק יסוד אך בכל זאת ניתן לפגוע בו באופן לא מידתי מכוח חוק בזכות 'פסקת ההתגברות'
|
|
|
|
|
בג"צ רובינשטיין נ' יו"ר הכנסת
|
|
חוק מימון המפלגות הגביל את סכומי הכסף שכל מפלגה רשאית להשתמש בהם ביחס לגודלה * מספר מפלגות חרגו מן המימון * כאשר נבחרו לכנסת מיהרו לחוקק חוק הפוטר אותן רטרואקטיבית מהחובה להשיב את הכספים * בג"צ ביטל את החוק בהיותו פוגע בשוויון הסיכויים של המפלגות השונות להיבחר, וזאת בניגוד לסעיף 4 לחוק יסוד הכנסת
|
|
|
|
|
בג"צ לאור נ' יו"ר הכנסת
|
|
תיקון לחוק מימון המפלגות אשר נחקק בשנת 1989 פטר רטרואקטיבית מפלגות שחרגו מן התקציב מהשבת הכספים * בג"צ קבע שהתיקון לחוק פוגע בשוויון, סותר את חוק יסוד הכנסת ועל כן - בטל
|
|
|
|
|
בג"ץ ברגמן
|
|
הפעם הראשונה שבה נקבע שחוק של הכנסת סותר חוק יסוד ועל כן 'לא חוקתי' הייתה בבג"ץ ברגמן נ' שר האוצר * אך ברוח הימים של אז, חרף הביקורת על חקיקת הכנסת, נקט בית המשפט העליון לשון זהירה: "חלילה לנו מלהתערב בחקיקת הכנסת"
|
|
|
|
|
בג"צ לשכת מנהלי ההשקעות נ' שר האוצר
|
|
חוק הסדרת העיסוק ביעוץ השקעות התווה שורה של תנאים שעל העוסקים בניהול תיקי השקעות לעמוד בהם, כגון הון עצמי התחלתי, התאגדות כחברה ועמידה בבחינות * העותרים גורסים כי החוק פוגע בחופש העיסוק שלהם * ברק קובע כי למעט חובת העמידה בבחינות לעוסקים ותיקים, החוק הינו מידתי ולתכלית ראויה
|
|
|
|
|
בג"צ מעצר החיילים
|
|
בשנת 1995 עתרו שורה של ארגוני זכויות אדם לקיצור תקופת מעצרו של חייל בטרם יובא בפני שופט מ-96 ל-24 שעות * השופט זמיר קבע כי על הצבא להיערך תקציבית לשינוי, שכן "זכויות האדם עולות כסף"
|
|
|
|
|
בג"צ ערוץ 7
|
|
בשנת 1999 נחקק 'חוק ערוץ 7' * במסווה של תנאים למתן זכיונות לתחנות רדיו ארציות נתפר החוק למידותיו של ערוץ 7 * השופט אור: פגיעה קשה בחופש העיסוק של התחנות המתחרות ובעיקרון שלטון החוק * כך לא מגשימים פלורליזם
|
|
|
|
|
בג"צ ההינתקות
|
|
עם פרסומה של תוכנית ההינתקות עתרו תושבי גוש קטיף נגד התוכנית * הם גרסו כי התוכנית אינה לתכלית ראויה, שכן מצבה הביטחוני של ישראל רק יחמיר * הם גרסו שבכל מקרה הפגיעה בקניינם אינה מידתית * נגד דעתו החולקת של השופט לוי, דחו שמונה שופטים את העתירה
|
|
|
|
|
שיקול דעת מנהלי
|
|
את שיקול הדעת המנהלי יש להפעיל בסמכות, בעקביות, בשוויוניות, בסבירות, במידתיות, בתום לב, בלא שיקולים זרים, לאחר מתן זכות שמיעה לאזרח * מקום בו אזרח מערער על החלטת הרשות לא יתערב בית המשפט בתוכן ההחלטה, אלא בדרך קבלתה * עם זאת, מבחן הסבירות טשטש את הגבולות בין תוכן ההחלטה לבין דרך קבלתה
|
|
|
|
