|
בקושי התאוששנו מהחופש הגדול והינה החגים כבר בפתח. המטרה, אם כך, לחגים, צריכה להיות ריאלית. לעבור אותם בשלום. פשוט לצמצם נזקים. בכלל, אם נבין שאנחנו לומדים אורח חיים שונה, רוצים להתייחס לאוכל בצורה הנכונה ולא נחשוב שזו הסעודה האחרונה של "הנידון למוות", כי אחרי החגים מתחילים ב"דיאטה" הגדולה, נופתע שעברנו את החגים בשלום ושברנו את הדפוס הקודם של עלייה במשקל.
טוב, אז כמה עצות קטנות לעבור את המכשול הראשון - ארוחת החג החגיגית: וכמה עצות שאינן קשורות לאוכל:
- דאגו להתארח: הרבה יותר קל ופשוט לקנות מתנה יפה, להתלבש חגיגי ולהגיע לארוחה מוכנה. כך אפשר לסבול אפילו את כל הדודות;
- נא לא להגיע לארוחה רעבים: בדרגת רעב גבוהה מדי אנחנו מאבדים את שיקול הדעת ועם כל הרצון הטוב נחטוף על ימין ושמאל. ה"רווח" הקלורי שבאי אכילה יוצא בסופו של דבר בהפסד;
- נא לא להצהיר הצהרות דיאטה: בינינו, זה כבר די מגוחך. אם לא נצהיר על דיאטה, לא נמשוך אש ונעבור את הארוחה בשלום. ואצל מי אין נשמות טובות שמנדבות הצהרות כגון: "בחגים לא עושים דיאטה", "למה דווקא אצלי", "ירדת, מעניין, לא רואים..."
- לקום ולעזור: זה מרחיק קצת מכל הפיתויים וחוץ מזה עושה רושם טוב, שיזמינו גם בשנה הבאה;
- להרים את הראש מהצלחת, להסתכל איך אוכלים אחרים: התבוננו כיצד אוכלת הגיסה הרזה או הדודה עם עודף המשקל שתמיד מצהירה: אני לא מבינה ממה אני משמינה, בקושי אוכלת משהו..." - חוויה;
- הגדירו את המנה: אל תתפתו לקחת כל הזמן קצת. האמינו לי, הקצתים האלה מצטברים בסופו של דבר להרבה מאוד;
- אל תאכלו את מה שלא טעים רק מפני שלא נעים לכם: לא טעים - לא אוכלים;
- שתו מים עם הארוחה ולא שתייה ממותקת: די חבל לבזבז 100 קלוריות על כל כוס שתייה;
- ולמארחים: אולי זו ההזדמנות לשבור את המסורת של כמויות מטורפות ומוגזמות.
|
|
בואו נעבור למעט ערכים קלוריים
|
|
|
- תפוח בדבש: הכוונה לא לתפוח שלם ולכל צנצנת הדבש. כפית דבש בסך-הכל - 20 קלוריות;
- גפילטע פיש: בין 100 ל-150 קלוריות;
- מנת דג אחרת: כל פרוסה כ-100 קלוריות;
- סלטים - זהירות: אומנם בירקות אין כמעט קלוריות, אולם במקרים רבים סלט הירקות עם הרבה שמן, רטבים, אגוזים ושאר דברים טובים. אם יש סלט ירקות אמיתי וירקות מבושלים אמיתיים, למלא את הצלחת כדי שהעין תראה צלחת מלאה. קשה להעריך קלורית את כל התוספות כגון: כבד קצוץ, סלט ביצים וכדומה. הנקודה היא כמויות. אם נלמד לקחת כמות קטנה של כף שטוחה (ולא מצקת) - הרי זה בסדר;
- מנה עיקרית: פרוסת צלי כ-200 עד 250 קלוריות, מנת כבש לא פחות מ-300-250 קלוריות, רבע עוף בגריל או בתנור וגם "מכובס", כ-220 קלוריות, קציצה כ-100 קלוריות, תלוי, כמובן, בגודל;
- והתוספת? מוכרחים? שימו לב לרזים שבשלב זה כבר משדרים סימני מצוקה. זזים באי-נחת, הילדים כבר מזמן מלאים ועזבו את השולחן. בתפוח-אדמה - 80 קלוריות. בשתיים-שלוש כפות של אורז/אפונה וכדומה גם 80 קלוריות;
- ולקינוח? שימו לב לרזה שבשלב זה אומרת "הלוואי ויכולתי - אני מלאה". ואילו אנחנו עם הנטייה הזאת לאכילה שואלים את עצמנו - מאיפה הגיעו היצורים האלה? מה הקשר למלאים או לא, העיניים רוצות עוד. אז אולי זה הזמן לנסות לחקות את הרזים האלה. האמינו לי - הרגשת השליטה אדירה. ובכל זאת, בכל פרוסת עוגה לפחות 250 קלוריות.
|
|
ולפניכם שתי אפשרויות לגמור את ארוחת החג
|
|
|
אפשר כך ואפשר גם כך:
- לחמנייה שלמה: 400 קלוריות / פרוסה 80
- תפוח בדבש: 100 קלוריות / פרוסת תפוח עם מעט דבש 40
- גפילטע פיש: 150 קלוריות / מנת דג קטנה 100 קלוריות
- מבחר סלטים: 300 קלוריות / סלט אמיתי ומעט מסלטים אחרים 100 קלוריות
- מנת כבד קצוץ: 200 קלוריות / כף כבד קצוץ 80 קלוריות
- מרק עוף עם שקדי מרק: 150 קלוריות / מרק עוף צח
- שתי מנות בשר: 500 קלוריות / מנת בשר אחת 250 קלוריות
- תוספות: 200 קלוריות / ירקות כתוספת
- פרוסת עוגה: 250 קלוריות / קפה/תה
- סך-הכל 2250 קלוריות / 650 קלוריות.
וכמובן, יש כל מיני דרגות ביניים. ויש עוד המון אפשרויות בחירה. זו ההזדמנות להתחיל לתת כבוד לאוכל. לא חייבים כמויות מסחריות כדי ליהנות, לא חייבים לסיים את ארוחת החג כשאנחנו בקושי נושמים. ואם בכל זאת, למרות כל ההכנות, אכלנו יותר ממה שתכננו, לא לכעוס, רק להתחיל את יום למחרת בארוחת בוקר ולחזור מייד למסגרת.
|
|
