במהלך חבר-הדיון עלו סוגיות נוספות בנושאי תחבורה ציבורית:
מוסי רז (מרצ): צריך להשקיע במערכות תחבורה ציבורית ולא רק בכבישים. תחבורה ציבורית טובה משפיעה על בניית מקומות מגורים ומקומות עבודה. עובד מקבל היום תוספת רכב כדי להגיע לעבודה ולא החזרים בתחבורה ציבורית. לא צריך להרחיב את הכביש לירושלים. למה להרחיב את הנתיב כדי לעשות שאטלים לירושלים? מה שצריך זה פשוט לעשות שאטלים חינם לירושלים! בדקתי ומצאתי שבשנת 2011 הייתה לראשונה ירידה בנסועה לנפש וזאת משלוש סיבות:
(1) הרכבת הקלה בירושלים, שבה נוסעים מדי יום יותר נוסעים מאשר ברכבת ישראל בכל הארץ;
(2) הנתיב המהיר בתל אביב;
(3) העלייה במחירי הדלק.
סמדר בת-אדם (הליכוד-ביתנו): כל נושא שינוי הסכמי העבודה לא פשוט וצפוי להיתקל בהתנגדות. מה שצריך זה הסדרי "פול" (PULL) לבעלי רכב פרטי. בשנת 73' היה בארץ משבר דלק ונדרשנו לא לנסוע יום בשבוע. צריך להחליט אם היום הזה, כן או לא יהיה שבת, כדי שלא כל הדתיים למשל יבחרו בשבת. צריך גם להטיל קנס על כניסת רכבים פרטיים לערים. אופניים אינם פתרון אולטימטיבי לכולם.
מוסי רז (מרצ): בכל נושא הליסינג, המפלגות היחידות שתמכו בתחבורה ציבורית לעובדים היו מרצ ויהדות התורה.
אלון טל (התנועה): אם ישביתו ליום בשבוע את המכוניות, הדבר ייצור תמריץ לרכישת מכונית נוספת. מה שצריך זה מהלך רציני של נת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית).
סתיו שפיר (העבודה): אין דיור בר-השגה בלי תחבורה טובה שתוביל לכל המקומות אליהם אנו נצרכים להגיע. המצב בתחבורה הציבורית בארץ עגום לעומת מדינות אירופיות אותן אנו מכירים כתיירים. לרכבת קלה ולרכבת תחתית יש עלויות גבוהות. מה שצריך זה לפתור את הבעיות הקשות היום. אם נניח לוקח לעובד להגיע 50 דקות ברכבת מבאר שבע, אבל הוא נדרש לנוע עוד שעה בתוך תל אביב עד שיגיע לעבודה שלו. אנו מדברים על תחבורה מסובסדת בערים במחיר של עד שני שקלים, על תדירות גבוהה ועל מסלולים נפרדים וכל זה בלי צורך בתשתיות חדשות ובהשקעה קטנה. לא חייבים ללכת על הכל, וצריך ללכת על מה שנדרש ואפשרי. לפנות לפתרונות הפשוטים ולא בהכרח לפרויקטים הגדולים שלא בהכרח יביאו פתרונות בארבע-חמש שנים הקרובות. כמו-כן צריך ליצור תמריצים לעובדים שיגיעו לעבודה בתחבורה ציבורית.
אורי אריאל (הבית היהודי): החלוקה צריכה להיות כך ש-80% יסעו בתחבורה ציבורית ו-20% בתחבורה פרטית. יש לקבוע סדרי עדיפויות בפרויקטים; אין מצב שעושים את כולם, והעדיפויות הן נגזרות של ראייה כוללת. צריך לחשוב כמה שיותר ירוק ואיכות סביבה תוך שמירה על נגישות טובה, מהירה ובטוחה.
אלון טל (התנועה): יש לקבוע יעדים כמותיים. להגיע לכך ש-25% מהנסיעות בתל אביב יהיו באופניים, ובתוך ארבע שנים 10% מהתנועה תתבצע באופניים. נת"צים היו משנים את המשוואה של האזרח להעדיף תחבורה ציבורית, וכך גם שיפור התנאים לנוסע ועדיפות רמזורים בתחבורה ציבורית.
