רבות דובר על האכיפה המשטרתית הלקויה בנתיבי התחבורה הציבורית, שמאפשרת כניסה של כלי רכב פרטיים לנתיבים אלה ומבטלת את היתרון שניתן לנוסעים באוטובוסים. אולם נתונים של אגף התנועה המתפרסמים כאן לראשונה מגלים כי משטרת ישראל כשלה גם בתחום אכיפה קל בהרבה - חניה אסורה בצד שפת מדרכה המיועדת לתחבורה ציבורית ואף במפרצי אוטובוסים. מספר הקנסות בגין חניה באדום-צהוב בשנת 2012 היה 3,653, מתוכם 130 בגין חניה במפרץ (3.6%), מאז תחילת שנת 2013 עמד מספר הדוחות על 1,325 מתוכם 86 בגין חניה במפרץ (6.5%). יחסית למספר הדוחות שנותנת המשטרה על חניה באדום-לבן מדובר באחוז אפסי של דוחות! מדיניות זו של כמעט חוסר אכיפה מצד משטרת ישראל פוגעת בראש ובראשונה בנכים ובבעלי מוגבלויות ובזקנים המתקשים לעלות לאוטובוסים. האוטובוס שמגיע בתחנה אמור לעצור במקביל לשפת המדרכה באופן שיאפשר עלייה קלה ובמקרה הצורך פריסה של רמפות. לנוסעים העולים לאוטובוס העוצר רחוק משפת המדרכה קיים סיכון כתוצאה מאופניים ומאופנועים המנצלים את המרחב שנוצר לעבור מימינו של האוטובוס. בנוסף לכך קורה שעצירה רחוק מהשפה כתוצאה ממשאית, ממונית או מסתם רכב פרטי שחוסמים את התחנה גורמת להפרעת האוטובוס למהלך התנועה כולה. חוסר האכיפה מצד המשטרה גורם להאטת התנועה כולה ולהאטת התחבורה הציבורית בפרט תוך פגיעה מהותית ברמת השירות לנוסעים, לאיחורים ולעצבים מיותרים. על-פי חוק, מותרת החניה במפרצי תחבורה ציבורית לכלי רכב פרטיים רק בשבתות, בהן התחבורה הציבורית אינה פועלת, ורק בשעות ובתחנות שהוגדרו לכך.