ח"כ יוני שטבון (הבית היהודי) אומר (יום ג', 12.11.13) כי רק קווי אוטובוס נפרדים לישראלים ולפלשתינים יפתרו את בעיית הפגיעות בישראלים בקווים משותפים. שטבון, שדיבר בישיבת ועדת המשנה לענייני איו"ש בוועדת החוץ והביטחון, אמר כי כאשר קציני צה"ל ומשרדי הממשלה מדברים בשפה של איו"ש ומדינת ישראל, אין פלא שהשיח הוא "איך לאפשר לפלשתינים לעבוד" ולא "כיצד להגן על אזרחי ישראל".
לדברי שטבון, הגדלת מספר הקווים הצפופים העתידית אותה מציע
משרד התחבורה חשובה, אך בעיית הממשק בין הפועלים הפלשתינים לישראלים היא ביטחונית. "זו הדרך היחידה לבחון את הדברים. רק קווים ייעודיים לאזרחי ישראל יאפשרו חיים נורמליים באזור זה". אמר. נציג משרד התחבורה בדיון, דרור גנון, אמר מנגד כי במשרד התחבורה לא הקצו וגם אין כוונה להפעיל קווי אוטובוס ייעודיים מופרדים ליהודים ולפלשתינים.
על סף סיוט
את הדיון כינס יושב-ראש הוועדה, ח"כ מוטי יוגב, שאמר בתחילת הדיון כי "קווי האוטובוס המשותפים הפכו לדבר בלתי אפשרי על סף סיוט, הגדרה שאינה מחמירה לנוכח המתרחש". לדבריו, "אלפי פלשתינים, חלקם ללא היתרי שהייה בישראל, יוצרים לחץ אדיר באוטובוסים, אבל הבעיה היא הרבה מעבר לצפיפות. נוסעים יהודים חווים במהלך הנסיעות המשותפות פגיעה במגוון רחב של היבטים. כך למשל נשים יהודיות מוטרדות מינית או צעירים יהודיים שפלשתינים שורפים להם את הציציות. אלו תופעות בלתי נסבלות שיוצרות תחושה של חוסר ביטחון".
כזכור, באפריל 2013, החליט אלוף הפיקוד בצו לאפשר את נסיעתם של עשרות אלפי פועלים פלשתינים העובדים בתחומי הקו הירוק, לנסוע בקווי התחבורה הציבורית של יישובי יהודה והשומרון, ובמקביל אישר האלוף לעוד כ-5,000 פועלים לעבוד בישראל.
תושבי אריאל הנוסעים בקווים האמורים גוללו את שהם נאלצים לעבור:
- א': "כל נסיעה בשבילי זה סיוט, לפני כמה חודשים חזרתי הביתה מהעבודה. האוטובוס היה מפוצץ. ישב לידי ערבי, שלח ידיים ונגע בי. ביקשתי ממנו להפסיק, זה לא עזר, לא היה לי מה לעשות כי כל האוטובוס היה מפוצץ ערבים באופן שלא יכולתי לזוז... כמעט שעה הוא שלח ידיים ונגע, הדבר היחיד שניסיתי ויכולתי לעשות זה להתקשר תוך כדי לאימא שלי כי כולם שם היו ערבים. לצעוק פחדתי. מאז אני פוחדת וכל נסיעה אני עם אימא שלי בטלפון. פשוט סיוט".
- אלעד רחמים (26): "אני מיואש מכל המצב, אי-אפשר לתאר או להסביר. גם הורי מיואשים. לצערי הרב עזבתי את אריאל כי אין לי אפשרות לחזור הביתה. זה לא הגיוני שאני צריך להסתובב בתיק עם גז מדמיע. לא הגיוני שחיילים צריכים לחכות ולראות עוד אוטובוס ועוד אוטובוס עובר ואף אחד לא עוצר. חיילת שנמחצת על-ידי ערבים. לא הגיוני שתושבי אריאל ימשיכו לסבול מפחדים לבוא הביתה להורים. אם קורה אירוע - אף אחד לא יכול לטפל".
- יוני: "אשתי בחודש תשיעי ועמדה כל הנסיעה".
- ס', מהנדסת חשמל: "אני מחכה 4 שעות בדרך חזרה. הנהגים היהודים פשוט עזבו את מקום העבודה ועכשיו הנהג הוא ערבי ומעלה רק אותם. יש 60 ערבים בתחנה והנהג פותח להם את הדלת, אני נוסעת לעבודה לטובת המדינה. למה זה צריך להיות ככה? אריאל זה גטו! עשו לנו גטו באריאל!".
ראש העירייה אלי שבירו אמר בדיון כי הבעיה הביטחונית מתחלקת לשניים: "אם אין בידוק זה מעודד כניסה של פלשתינים לתחומי הקו הירוק והדרך חזרה היא חופשית לחלוטין. הדבר השני זה שהאלוף טוען שאין סיכון ביטחוני. אני חולק עליו. נסיעה של כל כך הרבה פלשתינים עם קומץ של יהודים זה סיכון ביטחוני! מספיק חייל עייף אחד שנרדם עם הנשק - זה פיתוי עצום לפיגוע או לחטיפה. מתנהגים פה כמו בת יענה. אומרים שאין סיכון ביטחוני וטומנים את הראש בחול".
ראש מועצת קרני שומרון, יגאל להב, הזהיר: "אפשר לעשות פה דיון בניחותא ואפשר לעשות אותו אחרי פיגוע - שאז כולם יסתובבו בשטח בלחץ למצוא פתרון. אין לפלשתינים מה לחפש על תחבורה ממוגנת, בממוגן ירי - פלשתיני לא עולה. הם זיהו את החוליה החלשה שלנו: השמאל נתלה על העניין ההומאני ובסוף הבעיה לא נפתרת. יש אצלנו הגירה שלילית בגלל זה. אני אומר לכם - זה ייגמר ברצח!; או אבא שיתעצבן על מה שעשו לבת שלו. או שפלשתיני יגנוב נשק של חייל שנרדם ויפתח במסע הרג. יש חוסר רצון לגעת בתפוח האדמה הלוהט הזה".
נציג צה"ל, קצין ההגנה המרחבית של פיקוד המרכז, אמר: "אנחנו מתעסקים עם זה לפחות שנתיים. עשינו את הבדיקות ועשינו מעקבים... באופן סטטיסטי רוב האנשים הם לא שב"חים, והם חוזרים בתחבורה ציבורית. עד היום הוגשו תלונות בודדות - שלוש תלונות למשטרת ישראל. המשטרה לא מקבלת תלונות. הבעיה פה היא לא פיקוד המרכז, אנחנו מאפשרים לפלשתינים לנסוע על תחבורה ציבורית. אנחנו תומכים בהורדה של כמות התחנות מחוץ ליישובים. הפתרון הוא תחבורתי".
ראש תחום מעברים ותפר במנהל האזרחי אמר: "עד לפני חצי שנה לא הייתה להם (לפלשתינים) תחבורה ציבורית ומי שדאג להם זה המעסיקים שלהם, שגבו על נסיעה גם מחירים מופקעים. אנו מדינת חוק ואין שום מניעה משום תושב לנסוע בתחבורה ציבורית. ישנן רק שתי מגבלות - המעבר ביו"ש לשטחי הקו הירוק ואיסור הכניסה לתוך היישובים".
נציג המשטרה אמר בדיון: "אנחנו עושים ביקורות. מי ששב"ח מוּרד מהאוטובוס ונלקח לחקירה, במבצעים שעשינו הורדנו מהאוטובוס בפועל".
מנכ"ל חברת אפיקים, אחווה בן-חור, אמר: "באפריל השנה החליט אלוף פיקוד המרכז להתיר לפלשתינים לחזור בתחבורה ציבורית. המשטרה לא נערכה לזה ואי-אפשר לאכוף את זה, כי עכשיו זה חוקי. בזמן שזה לא היה חוקי הם לא היו נוסעים, כי המשטרה הייתה מורידה אותם במחסום. כרגע מותר להם לחזור אז הם קלטו את זה מהר מאוד והיה פה גידול אדיר ולכן נכנסנו לסחרחורת הזאת ולא מצליחים להתגבר על זה. הכל התחיל לפני חצי שנה". לטענתו, "רוב הנהגים הם יהודים תושבי ההתיישבות. אלו העובדות. ויש לי גם נהגים ערבים וזה בסדר גמור. הבעיה היא שיש תופעה של שב"חים שצריך להפסיק לטאטא אותה. הנהגים שלי לא מוסמכים לעשות ביקורת. זה תפקיד של גורמי הביטחון. יש המון שב"חים שנמצאים באוטובוסים שלנו זו עובדה!".
הוועדה תשוב ותתכנס בעוד חודשיים לבדיקה מה השתנה בעניין, ותבדוק האם תגבור הקווים פתר את הבעיה או שאכן מדובר בבעיה ביטחונית.