כ-85% מבני המגזר הדתי-לאומי מתנגדים להפעלת
תחבורה ציבורית בשבת באזורים חילוניים מובהקים, ורק 15% תומכים בה. כך מעלה סקר של מכון "מסקר", בהנחיית ד"ר עדו ליברמן, שנערך בקרב מדגם מייצג של 400 איש מקרב הציבור הציוני-דתי.
גם בקרב הנמנים על הציונות הדתית הליברלית, ההתנגדות להפעלת תחבורה ציבורית באזורים חילוניים שבהם מיעוט של דתיים - גבוהה, ומעל שני שלישים מהם (68%) נגד. ההתנגדות בולטת יותר אצל אנשי הציונות הדתית הקלאסית (85%) והזרם התורני (90%) ההתנגדות המובהקת ביותר (95%) באה מקרב הדתיים שאינם מגדירים את עצמם כשייכים לאחת הקבוצות הקודמות. בפילוח לפי קבוצות גיל, עיקר ההתנגדות היא מגיל הביניים (50-31), ומעט פחות בקרב הצעירים (30-16) ובקרב בני 51 ומעלה.
הרעיון להפעיל תחבורה ציבורית בהתאם לאמנת גביזון-מדן למרכזי תרבות ובילוי כחלק מעסקה להשבתת/לצמצום פעילות מסחרית בשבת אינה מתקבלת בחיוב וכ-83% מקרב הציבור הדתי מתנגדים לכך, לעומת כ-17% בלבד שתומכים.
מה שגורם לדתיים לרכך במעט את עמדתם נגד תחבורה ציבורית בשבת הוא השימוש בביטוי סטטוס-קוו. הנסקרים נשאלו למידת הסכמתם לאמירה כי הסטטוס-קוו שנקבע בקום המדינה בין הדתיים והחילוניים עדיין רלוונטי במדינת ישראל של שנת 2015, לכן אין לאשר הפעלת תחבורה ציבורית בשבת גם באזורים מעוטי דתיים. כשלושת רבעי (75%) מן הדתיים צידדו בעמדה זו לעומת רבע שהתנגדו לה.
אחוזי הסטייה של הסקר הם 4.5%. מכיוון שאופן ביצוע הסקר היה אינטרנטי וחלק מן הדתיים אינם עושים שימוש באינטרנט, נראה שהסטייה תהיה כלפי התנגדות לתחבורה ציבורית בשבת.
