משרד החינוך האמריקני מחדש חקירה שהופסקה בימי ממשל אובמה, ואשר עשויה להוביל לקביעה רוחבית ולפיה פעילות BDS cאוניברסיטאות בארה"ב מהווה אנטישמיות וניתן למנוע אותה - מדווח (יום ד', 12.9.18) ניו-יורק טיימס.
באפריל 2011 הגיש ארגון ציוני אמריקה למשרד החינוך תלונה נגד אוניברסיטת רטגרס, הנמצאת בבעלות ציבורית והיא המוסד האקדמי הגדול ביותר במדינת ניו ג'רסי. באותו חודש התארח באוניברסיטה עומר ברגותי, ממייסדי תנועת החרם על ישראל, וקרא לה להתרחק מישראל. לאחר הנאום הוציאה הנהלת האוניברסיטה - לבקשת ארגון הסטודנטים היהודי הגדול "הלל" - הודעה בה הבהירה שלא תיענה לבקשה.
ארגון ציוני אמריקה טען, כי קריאות להחרים את ישראל מהוות פעילות אנטישמית ולכן יש לאסור אותה במוסדות חינוך ציבוריים. משרד החינוך בממשל אובמה דחה את התלונה לאחר שלוש שנים, באומרו שאין די ראיות להוכיח אותה. כעת אומר המשרד, תחת ממשל טראמפ, כי ההחלטה הקודמת התעלמה מכך שקריאות לחרם על ישראל יוצאות אווירה עוינת כלפי סטודנטים יהודיים ולכן לכאורה הן פסולות. עוד אומר המשרד, כי יש להתייחס ליהדות לא רק כאל דת אלא גם כלאום, ולכן קריאות נגדה עלולות להיחשב לגזענות.
את ההחלטה לחדש את החקירה קיבל בחודש שעבר קנת מרכוס, אשר התמנה בחודש יוני לעוזר לענייני זכויות אזרח של השרה בטסי דה-ווס. לפני מינויו היה מרכוס מנהל המרכז לזכויות אזרח באוניברסיטת לואיס ברנדייס ופעל נגד החרם על ישראל; גורמים פלשתינים התנגדו בשל כך למינויו.
במכתבו בחודש שעבר לארגון ציוני אמריקה אומר מרכוס, כי הוא בודק מחדש את התלונה לא על בסיס של חופש הדת אלא בחשד לאפליה נגד קבוצת אתנית. מרכוס הוסיף, כי החוק הפדרלי אינו מגן על עמדות פרו-ישראליות או כל עמדה אחרת, אך הוא אוסר "אפליה בשל בסיס אתני אמיתי או מומצא, היכולה לכלול אפליה נגד סטודנטים יהודים או מוסלמים". משמעות הדבר, כותב הטיימס, היא שמשרד החינוך סבור שאנטישמיות כוללת גם את שלילת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, כמו למשל האשמות לפיהן ישראל נוהגת בצורה גזענית, וכן על-ידי דרישה שישראל תנהג בצורה שונה מכפי שנוהגות דמוקרטיות אחרות.
דוברת משרד החינוך, ליז היל, אמרה, כי המחלקה לזכויות אזרח תאכוף בתקיפות את חוקי זכויות האזרח, האוסרים אפליה על בסיס גזע, לאום או מוצא לאומי. לדבריה, ממשל אובמה התעלם מעובדות מטרידות רבות הנוגעות לאירוע באוניברסיטת רטגרס.
ארגון ציוני אמריקה אמר שמדובר בהחלטה פורצת דרך. לדברי נשיא הארגון, מורטון קליין, משרד החינוך אימץ את ההגדרה הנרחבת של אנטישמיות ככזו הכוללת פעילות אנטי-ישראלית בוטה. "משמעות ההחלטה היא שהמחלקה לזכויות אזרח תשתמש סוף-סוף בהגדרה הגיונית של אנטישמיות, המשקפת את האופן בו היא באה לידי ביטוי כיום, במיוחד בקמפוסים של המוסדות להשכלה גבוהה", הוסיף קליין. הוא העיר, כי גם משרד החוץ כבר קבע, שהתקפות כאלו על ישראל הן לעיתים קרובות רק מסווה לפעילות אנטישמית.
ראול סאקנסה, פעיל פרו-פלשתיני, אמר בתגובה: "זה בדיוק מה שחששנו שיקרה. יש לו [למרכוס] עבר ארוך של לחצים על אוניברסיטאות וגופים ממשלתיים לפגוע בחופש הביטוי". הוא יצא נגד מה שלטענתו מהווה שימוש לקוי במשאבים המוגבלים של המחלקה לזכויות אזרח, העוסקת ב"תיק ישן שמשרד החינוך בזבז עליו שנים וסגר אותו" במקום בנושאים אחרים שאותם לא פירט.
