מחלוקת על הבלו לאוטובוסים

חברת אגד מבקשת (23.6.19) מבית המשפט המחוזי בתל אביב לשנות את הדרך בה מחושב ההחזר המגיע לה מרשות המיסים, תמורת הבלו שהיא משלמת על הסולר לאוטובוסים שהיא מפעילה. בבקשה לא נאמר מהו ההיקף הכספי של הפער בין שתי שיטות החישוב, אך המסמכים המצורפים אליה מעלים, כי לפני כעשר שנים קיבלה אגד בחזרה 10 מיליון שקל בשנה - כך שההפרש עשוי להיות כמה מיליוני שקלים בשנה. רשות המיסים גובה בלו (מס) על מכירת דלקים, כולל סולר המשמש להתנעת האוטובוסים של אגד. בשנים 2012-2005 הועלה שיעור הבלו ב-420% ל-2,850 שקל ל-1,000 ליטר סולר, במטרה לעודד מעבר לשימוש בדלקים נקיים יותר. במקביל, נקבע הישבון (החזר) חלקי של הבלו למי שמשתמשים בסולר לצרכים תעשייתיים ומסחריים, ובהם חברות המפעילות אוטובוסים. במקרה של אגד, ההחזר הוא מחצית מסכום הבלו. השאלה שבמחלוקת היא כיצד לחשב את כמות הסולר בה משתמשת אגד, לצורך חישוב ההחזר המגיע לה. עמדתה של רשות המיסים היא, כי יש לבחון את הכמות של כל אוטובוס בנפרד - חישוב אפשרי לנוכח קיומן של מערכות בקרה ממוחשבות באוטובוסים. אגד סבורה, כי יש לבצע חישוב ממוצע של כל האוטובוסים בכל קו שלה בנפרד. לטענת אגד, גישתה של רשות המיסים מובילה לכך שההחזר שהיא מקבלת נמוך משמעותית מזה המגיע לה. בתביעתה טוענת אגד, כי הפרשנות שלה היא העולה בקנה אחד עם לשון חוק הבלו ועם תכליתו. היא גם מציינת, כי בחוק אוויר נקי נקבעו רמות פליטה בממוצע לכל צי כלי הרכב, ולא לכל כלי רכב בפני עצמו - ולכן צריך לנקוט באותה גישה בנוגע לבלו, שכאמור נוגע גם הוא לאיכות הסביבה. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד זיו שרון, עמית גליק ושרונה בוחניק, וטרם הוגשה תגובת הרשות.