ועדת הכלכלה החלה (יום ב', 4.10.21) להכין לקריאה שנייה ושלישית את הסעיפים העוסקים בהגברת אכיפת תשלום דמי הנסיעה באוטובוסים, מתוך פרק התחבורה בהצעת חוק ההסדרים (הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021). בין היתר מוצע לתמרץ את מפעילי התחבורה הציבורית לפתוח תיקי הוצאה לפועל על קנסות בגין נסיעה ללא תשלום שלא שולמו גם הם. בדיון התברר כי חברת קווים מעריכה את הנזק השנתי כתוצאה מאי תשלום בכ-30 מיליון שקלים.
סגנית היועצת המשפטית של משרד התחבורה, עו"ד חוה ראובני, אמרה כי המצב היום של מתן קנס מוגדל אינו אפקטיבי, כי מפעילי התחבורה הציבורית נדרשים לפתוח תיק בהוצאה לפועל בהליך יקר. היא הסבירה כי התיקון יאפשר הליך מקוצר בהוצאה לפועל, שגם יעלה פחות לציבור וגם ייעל את הגבייה. עוד אמרה עו"ד ראובני כי הורים לילדים יקבלו מיד הודעה על מתן קנס.
ח"כ אורי מקלב אמר כי זאת בעיה לאפשר לרשות את המהלך, שכן זה ייתן לה מוטיבציה לתת קנסות. ח"כ יבגני סובה הוסיף כי צריך קודם להסביר לציבור את המצב, ורק לאחר מכן לעבור לשלב החמרת האכיפה. לדבריו, מי שמשתמש בתחבורה ציבורית אלה האוכלוסיות החלשות, ולכן הוא מתנגד לדלג על שלב ההסברה. "אני מבין שיש פה 300 מיליון שקל, אבל האזרח הפשוט יכול להיפגע מזה ואני לא רוצה לחזור לדיונים על סיפורי סיטיפס בירושלים", אמר. ח"כ יעקב מרגי אמר כי ההליך צריך להתנהל במרכז לגביית קנסות, וכי מי ש'מתפלח' צריך לשלם כפליים ופי שלושה, אבל לעיתים קורים מקרים בתום לב.
סמנכ"ל השירות של חברת קווים, איתי פלייסיג, התייחס לפגיעה הכלכלית כתוצאה מהונאה ואי תשלום, ואמר כי ההערכה היא שקווים מפסידה 30 מיליון שקל בשנה מהתופעה. מפאת קוצר הזמן הדיון בנושא לא הסתיים, והוא יימשך בקרוב.
כתב News1 מציין כי הקנס על אי-תשלום מגיע לקופת המדינה ולא לקופת המפעיל.