"בשעה זו יוצא אוטובוס ללא נהג. ציבור אנשי שלומנו מתבקש שלא לעלות לאוטובוס, כדי שלא ישלחו יותר אוטובוסים ללא נהג". הודעה סתמית זו נשלחה בסוף השבוע האחרון בקווי המידע של חסידי גור בערד. לא ברור האם מדובר בתופעה חדשה או ביוזמה מקומית שאינה מגובה על-ידי החסידות, הנחשבת מחמירה בנושאי צניעות, אך בכל אופן מדובר בעליית שלב בהקצנה חרדית. ההודעה, שהתייחסה לקו 555 היוצא לירושלים, התייחסה בקודים למינו של הנהג, וליתר דיוק - הנהגת. כמה חסידי גור, שאינם מעוניינים לנסוע באוטובוס הנהוג בידי נהגת, קוראים לנוסעים להימנע מלעלות על אוטובוס שכזה, במטרה ללחוץ על החברה המפעילה לשלוח נהג ממין זכר. יוזמי המהלך מדגישים כי אין מדובר בחובה הלכתית אלא בעניין שיש לכאורה להשתדל בו ככל האפשר.

לא להחיל קוד לבוש

בתוך כך, בלי קשר לציבור החרדי, שלח מ"מ מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, רן שדמי, מכתב למפעילי התחבורה הציבורית בעקבות תקרית שבה נהג של חברת קווים באזור בנימינה מנע מנוסעת לעלות לאוטובוס בלבוש חושפני - גופייה או חולצת בטן ומכנסיים קצרים, בטענה שהיא מטרידה אותו מינית. שדמי הבהיר כי עליהם לחדד את ההנחיות באופן שתימנע רק עלייתו של נוסע ש"אין לבוש לגופו", דהיינו עירום, ו"שלבושו עשוי לזהם או להשחית את בגדי הנוסעים האחרים או את ריפודי האוטובוס, ובפרט כשבגדיו מלוכלכים בצבעים, בשמנים או בפיח". החוק בנושא עמום ואינו קובע קוד אתי להגדרת הלבוש. הוא אינו מתייחס למשל לבגד גוף, לבגד שקוף או לעלייה עם "לבנים" בלבד או לבגדים קרועים החושפים איברים מוצנעים. עם זאת, תקנה 461 בעניין אינה איסור על הנוסע לעלות לאוטובוס בצורה מסוימת אלא קובעת כי "לא ירשו הנהג והכרטיסן להיכנס לאוטובוס לכל אדם" שאינו עונה לתבחינים מסוימים. כלומר, ייתכן ששיקול הדעת אילו נוסעים להעלות, מסור בידיהם, בהתאם לתבחינים שקבע המחוקק. הפסיקה אינה מכירה בלבוש חושפני באוטובוס כהטרדה מינית של הנהג, וכך גם הערת נהג לנוסע על לבושו אינה בגדר הטרדה מינית. עם זאת, שיקול דעתם של הנהג והכרטיסן מוגבל מאוד, ואינו יכול להיות סובייקטיבי יתר על המידה. אין בתקנה התייחסות מפורשת לפגיעה ברגשות הציבור, למרות שניתן אולי לומר שהחוט החורז בין כל סעיפי התקנה מדבר על פגיעה בציבור הנוסעים או באוטובוס. כך למשל כוללת התקה הנחיה שלא להסיע אדם "שהוא במצב של שכרות"; "שהוא מעשן סיגריה, סיגר או מקטרת דלוקים" או "שהוא נועל לרגליו מיתקן המשמש להחלקה או לגלישה". בעבר הרחוק נאסר להעלות לאוטובוס אדם "שהוא מופרע בעליל בשכלו", אך סעיף זה נמחק.