משרד התחבורה הודיע (יום ג', 16.8.22) כי בשל עומס חריג של נוסעים ברכבלית, וכדי למנוע המתנה ארוכה בתורים, שמוערכת ב-90 דקות, המשרד קורא לציבור להימנע מהגעה לרכבלית ולהשתמש בחלופות תחבורה ציבורית אחרות.
העומס החריג נגרם בימים האחרונים כתוצאה מנוסעים רבים בחופשה המבקשים ליהנות מהמטרונית, רובם חרדים ודתיים בחופשת בין הזמנים.
ל-News1 נודע כי
הרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה דחתה את בקשת המפעיל, חברת כבל אקספרס, לאפשר גבייה ידנית באופן מרוכז מקבוצות מאורגנות, בעיקר של קייטנות חרדיות ובתי ספר, המונות לפעמים כמה מאות ילדים, שנדחסים פנימה מרוב הדוחק - לפעמים בשלשות - באופן העלול לסכן את בטיחות הנוסעים.
סיבת הדחייה היא שאין מדובר בכלי תחבורה תיירותי, אלא בכלי תחבורה ציבורית שבהגדרתו המהותית כל נוסע משלם בנפרד, ולכן גבייה מרוכזת מהווה עבירה על פקודת התעבורה, ולא ניתן להכניס את הנוסעים בקבוצות של 20 איש.
ביום ראשון השבוע החלה הרכבלית את השירות באיחור ניכר, של 90 דקות לפחות, וזאת מבלי לפרסם הודעה בנושא באתר המפעיל או ברשתות החברתיות. בכבל אקספרס סירבו להגיב לפניית News1 בנושא ולהסביר את פשר העניין. פנייתנו למשרד התחבורה באשר לאופן הבקרה על פעילות המפעיל ולכך שהרכבלית נפתחה במועד טרם נענתה. אחד הנוסעים שהגיע לתחנה הסגורה זעם על ההתרחשות וסיפר על כך שלא יכול היה להמתין יותר ונאלץ לנסוע באוטובוס כדי להגיע לעבודתו.
חיים ויטאלי מולד, שהגיע לתחנת הרכבלית, סיפר ל-News1 על החוויה המפוקפקת: "כבר במדרגות חשכו עינינו. כמות מטורפת של ממתינים עומדים בתור אינסופי ולא מסודר. דחיפות, צעקות, דוחק נוראי. אנשים שבדיוק ירדו מהרכבל אמרו שחיכו שעה ורבע, אבל "זה שווה את זה". נכנסנו לתור ואחרי רבע שעה בה לא התקדמנו, וחטפנו דחיפות ומכות מעגלות החלטנו שלאוניברסיטה נעלה באוטובוס. מסתבר שלא רק אנחנו "חכמים" ויחד איתנו עלו לא-מעט משפחות שמאסו לעמוד בתור.
עוד אמר: "קו 55 דווקא הגיע בזמן והנהג היה מאוד אדיב וסבלני. האוטובוס היה די מלא במשפחות, עגלות, ילדים צורחים. הנהג לא איבד את הסבלנות גם כשהילדים שהעיר להם לא הקשיבו לו והמשיכו בשלהם. גם הפקח שעלה היה נחמד ועזר והסביר לאנשים איפה לרדת. אחרי ביקור במוזאון הכט החלטנו לרדת ברכבלית. ושוב פעם תור אינסופי. לא הייתה לנו ברירה ונאלצנו לעמוד בתור כשעה בתוך דוחק נוראי. מה לא היה לנו שם... דחיפות, דריסות על-ידי עגלות, הידחפויות ועקיפות ובסוף גם מכות ופריצת מחסום. כמעט אסון מירון 2. כמעט כל החילונים שעמדו בתור יצאו ממנו בשלב מסוים כולל בכי של הילדים. התיירים הסינגפורים שעמדו גם הם בתור חטפו הלם תרבות. שם טוב לישראל ולעם היהודי לא יצא משם בטוח".
