גל הרשקוביץ, יועץ ביקורת וגבייה בחברת אגד: "היקף הדוחות שמחולקים ע"י הפקחים של אגד משקפים 2.8 דוחות לפקח בכל יום. הפקח מחלק דוחות רק ל-1.5% מהנוסעים שהוא בודק. הפקחים שלנו בודקים כ-800 אלף נוסעים בחודש, מתוכם מחולקים 15 אלף קנסות ומתקבלות כ-200 תלונות בלבד על התנהלות הפקחים. אם ההתנהלות של הפקחים באוטובוסים הייתה לא ראויה באופן גורף, היינו מקבלים מבול של תלונות. כל מבקר של חברת אגד עובר הכשרה ע"י חברה חיצונית באמצעות מספר רב של סימולציות. העלות שאגד מוציאה על הכשרת הפקחים והמימון שלהם עולה על ההכנסות שהם מספקים לחברה". לפי הנתונים של חברת 'כפיר' שמפעילה את הרכבת הקלה בירושלים, מאז התחלת ההפעלה של החברה באפריל 2021, סך הכספים שנגבו בגין קנסות מהווה רק כ-43% מעלות הפעלת מערך הפקחים והגבייה, כך שעלות מערך הפיקוח והגבייה גבוהה במיליוני שקלים מסך הכספים שנגבו. לפי הנתונים של חברת תבל מטרו בע"מ, מפעילת הקו האדום, ההוצאה החודשית הממוצעת בגין מערך הפיקוח היא כחצי מיליון ש"ח לחודש. מנגד, גובה הקנסות שנכנסים לחברה עומד על כ-75,000 ש"ח לחודש. עו"ד אפרת פילזר ביזמן, המועצה לשלום הילד: "קיבלנו במהלך הקיץ פניות רבות על יחס מזלזל ומבזה של פקחים כלפי בני נוער. במסגרת פרסום הנוהל החדש לפקחים בתחבורה הציבורית צריכה להיות התייחסות ממוקדת למגע עם בני נוער. אנחנו מבקשים לתת הערות לנוהל המתגבש עוד לפני שהוא מועבר לפקחי התחבורה הציבורית". יוסי אוזן, יו"ר ועד הפקחים בחברת סופרבוס: "עובדים אצלנו היום המון פקחים ממגזרים שונים בחברה הישראלית, אך הם לא זוכים להכשרה והדרכה מספקת. הפקחים באוטובוסים נחשפים לאלימות כלפיהם בזמן שהן רק רוצים למלא את עבודתם נאמנה. אם לא נקבל את המעטפת המקצועית הראויה לא נוכל לעשות את העבודה שלנו. מעמד הפקח בישראל צריך להתרומם. לפני שאנחנו פקחים אנחנו נותני שירות". יו"ר הוועדה פינדרוס סיכם את הדיון: "הנוסעים בתחבורה הציבורית מרגישים שאין לפקחים תודעת שירות מתאימה. צריך לבחון לעומק אפשרות של פיקוח בתחבורה הציבורית ע"י גוף שלישי שהוא לא החברה המפעילה. מבקש ממשרד התחבורה לבדוק את איכות ההכשרה של הפקחים בחברות האוטובוסים השונות ולבצע האחדה בין כולן. לפני שמשרד התחבורה מפרסם את הנוהל שלו לפקחים הוא מתבקש לפרסם אותו להערות לציבור".