בתל אביב, למשל, מספר הנוסעים בסופי-שבוע הוא כחמישית (21.74%) מבימי חול. אפילו בתחנות עתירות נוסעים כגון "שאול המלך" ו"יהודית" בתל אביב מספר הנוסעים נמוך יחסית, ולמעשה הוא מנופח מלאכותית כתוצאה מאירועים מזדמנים כגון הפגנות או משחקים באצטדיונים, שמבחינה תחבורתית מקצועית לא ניתן להחשיב לאורך זמן כביקוש. המסמך מציין כי גם בשעות השפל בימי חול, שבהן אנשים בעבודה או בבית, הביקוש נמוך לעומת מספר הנוסעים הגבוה בשעות הבוקר (8:00-7:00) ואחר-הצהריים (18:00-16:00), מה שמעיד כי דפוסי השימוש תלויים בשעות העבודה המקובלות בארץ. המסמך הוכן לאחר שכבר הוחלט שהרכבת הקלה לא תפעל בשבת, בעקבות עתירה שהגיש ראש סיעת "חי - חילונים ירוקים" בת"א, ראובן לדיאנסקי, בעקבותיה הבהירו שופטי בג"ץ (בג"ץ 6457/22) בינואר 2024 לשרת התחבורה מירי רגב, כי היא אינה רשאית לקבל החלטה כה משמעותית שאינה מנומקת ונתמכת בתשתית עובדתית כתובה. ב-19.5.24, הגישה רגב הודעה לבית המשפט העליון, הודעה המאשררת את החלטתה הראשונית לאסור את הפעלת הדנקל בשבת, אלא שהפעם צורפה לה עמדה מקצועית עליה חתום עידן מועלם, ראש הרשות הארצית לתחבורה ציבורית. בהודעתה לבג"ץ מדגישה רגב כי רכבות אינן פועלות בשבת באופן המבטא את מדיניות הממשלה לשמירת הסטטוס-קוו בעניין תחבורה ציבורית בשבת, מנוגד לתנאי המכרז, ומצוי בליבת המדיניות בשים לב לכך שהמשרד משמש לא רק כמאסדר של השירות אלא גם כמזמין השירות (שמופעל באמצעות זרוע ביצוע שלו) וכן מסבסד אותו בסבסוד עמוק.

העותר ראובן לדיאנסקי, כיום המשנה לראש העיר ת"א-יפו, הסביר מדוע הסכים המלצת בית המשפט למחוק את העתירה: "לפני כשנתיים הגשתי יחד עם אברהם פורז עתירה לבג"ץ נגד שרת התחבורה דאז מרב מיכאלי. כעת, רגב חויבה לשלם לנו 8,000 ש"ח הוצאות משפט לאחר שבדיון בבג"ץ מתחו השופטים ביקורת על החלטת משרד התחבורה להשבית את הרכבת הקלה בשבת מבלי שהוצגה בדיקה אמיתית ועמדה מנומקת בנושא". לטענתו, אין מדובר בעמדה מקצועית אלא תיאורטית, שכן היא הוגשה מבלי שהופעלה למעשה הרק"ל בשבתות. "בית המשפט קבע כי פתוחה בפנינו הדרך להגיש עתירה חדשה בנושא הפעלת הרכבת בנימוקים אחרים ובכוונתנו לבדוק את האפשרות להגיש עתירה חדשה"