יוסף, שלא זכר את המסמך המדובר, הבטיח לבדוק את הנושא. אחרי שבדיון הוועדה לביקורת המדינה מסרו נציגי הרשות הארצית לתחבורה הציבורית כי המחלוקת בנושא נוהל הפקחים החדש צפוי להסתיים בתוך שבוע, עדכן מנהל אגף הפיקוח והבקרה כי היא צפויה להסתיים רק בתוך חודש. "אין נוהל", הטיח בו ח"כ ירון לוי (יש עתיד), "ולפי איך שזה נראה - גם לא יהיה בחודשים הקרובים". ח"כ לוי דרש מיוסף: "כל מי שקיבל דוח בניגוד להנחיות של משרד התחבורה, צריך לקבל החזר כספי על הקנס ששילם. לא ייתכן שפקחים יתנהגו באגרסיביות כלפי נוסעים במטרה לתת דוחות לנוסעי התחבורה הציבורית". באשר לסוגיית התמריץ הניתן לפקחים בהתאם למספר הדוחות שהם נותנים, עדכן יוסף: "אנחנו נמצאים במו"מ מתקדם מול חברת אגד לשינוי של מודל ההפעלה והתגמול של הפקחים עבור דוחות שהם מחלקים. אנחנו בודקים את האפשרות של העברת הפקחים לחברה חיצונית. התקציב שלנו להפעלת התחבורה הציבורית בישראל מוערך בכ-15 מיליארד שקלים בשנה ויש הפעלה של כ-850 פקחים בחברות התחבורה הציבורית השונות ברחבי הארץ. התמריץ לחלוקת קנסות של הפקחים נקבע בין המפעיל לפקח ויש לזה יחסי עובד ומעביד, וזה לא קשור באופן ישיר למשרד התחבורה".

הדברים הכעיסו את חברי הוועדה. יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק פינדרוס, אמר: "אנחנו שטיבלאך, שמשרד התחבורה צריך להתחנן לאגד? אם נושא תמרוץ הפקחים לא יוכנס לנוהל - לא יהיה נוהל". ח"כ לוי אמר ליוסף כי אין סיבה שהנושא ייסגר בהסכמים מול כל מפעיל בנפרד והעניין חייב להיות מוסדר בנוהל אחיד ו"לא ייתכן שכל חברת תחבורה תקבע לעצמה תמריצים אחרים".

עוד באותו נוהל שנשלח לכלל מנהלי התחבורה הציבורית בישראל, נכתב כי: "בכל מקרה של קבלת ערעור על דרישת תשלום תעריף מוגדל שתוגש למשרד, והחלטה בערעור יועבר עידכון למפעיל. יש לעצור הליכי גבייה, ריבית והצמדה עד להחלטה בעניין". בפקודת התעבורה נקבע כי המפקח על התעבורה יקבע את התעריף המוגדל שיוטל על נוסע שלא שילם עבור הנסיעה. מכוח האמור קבע המפקח על התעבורה כי התעריף המוגדל יכלול רכיב של "דמי טיפול". בנציבות תלונות הציבור שע"י מבקר המדינה התקבלו עשרות תלונות של נוסעים שקיבלו התראה מאגד ונדרשו לשלם מלבד התעריף המוגדל שכלל דמי טיפול - דמי טיפול נוספים עבור גבייתו. למשל, עבור גביית חוב של תעריף מוגדל בסך 100 ש"ח נדרש נוסע לשלם דמי טיפול נוספים בסך 153 ש"ח. בינואר 2023 הוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד בקשה לתובענה ייצוגית נגד אגד בנושא הדרישה לתשלום דמי טיפול.

דוד יוסף, שהתבקש להתייחס לנושא, אמר כי הוא מעדיף שלא לדבר, כי הנושא נמצא בדיון משפטי. בתגובה, אמר היו"ר פינדרוס: "אני מציע כזה דבר - שהוועדה תצטרף לעותרים גם בביהמ"ש בלוד וגם בביהמ"ש העליון. נצטרף לעותרים ואז אולי נקבל תשובות". מנהל עמותת "דרך כבוד" טען כי הרקע לחתימת צו המפקח על התעבורה על הפחתת הקנס לנוסעים תמימים שלא שילמו ל-50 שקלים, היא תוצאה של ההליכים המשפטיים. הוא הסביר שהקנס מורכב משני רכיבים - דמי טיפול בסך 75 שקלים וכפל דמי הנסיעה. אולם למרות שהרכיב השני נקבע בהתאם לזכאות להנחה - ההנחיה בעניין אינה מיושמת, ואפילו נוסעים הפטורים מתשלום נדרשים לשלם את רכיב דמי הנסיעה כמו נוסעים רגילים. בדברי ההסבר לתיקון לצו, צויין כאילו החוק לא מכיר במי שזכאי להנחה. "הפיל שבחדר", הסביר מנהל העמותה, "הוא שתי תובענות יצוגיות, נגד אגד ונגד דן ןאגד, על קנסות למחזיקי חופשי חודשי. כדי לסייע למפעילים שמתמודדים מול התביעות בבתי המשפט, מנסה משרד התחבורה לחפות על המצב הקיים באמצעות הצו החדש. עוד אמר כי "אין סמכות לגבות דמי טיפול מנוסע שלא שילם את הדוח בזמן, וגם אם נקבל את עמדת המפקח על התעבורה שנמסרה לביהמ"ש התומכת במפעילים בעניין זה, למבקר המדינה הוא הציג עמדה הפוכה". עוד הוסיף: "הנושא פרוץ. כל חברה גובה סכום אחר - יש חברות שגובות 100 שקלים ויש שגובות 150. מה עם נוסע שלא קיבל את הדרישה לקנס ביד? למשל קטין, נוסע שסירב לקבל וכו'? המפעילים שולחים לואת הדרישה בדואר רשום, אבל הם עושים זאת בצירוף דמי טיפול, למרות שהנוסע מעולם לא קיבל את הדרישה. זאת ועוד, כל המפעילים שולחים את דמי הטיפול כביכול זה שיקוף החלק של הקרן ודמי ההוצאה לפועל. מה שהיה ראוי זה לכתוב לו - אם אינך משלם - זה יעבור להוצל"פ, אבל בפועל זה לא כך. הנוסע נדרש לשלם את הסכום המלא". הוא הציג שלוש דוגמאות שבהן המפעילים העבירו את ההליך מיד להוצל"פ.

ח"כ ירון לוי אמר כי "קבוצה של אנשים שמתנהגים כמו עבריינים מנהלים את העסק הזה". לפי נתוני נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, בשנת 2023 התקבלו 1,089 תלונות על הרשות הארצית לתחבורה ציבורית. זוהי עלייה של כמעט פי שניים במספר התלונות על הרשות לעומת שנת 2022 (574 תלונות) ועלייה של כמעט פי חמישה במספר התלונות לעומת שנת 2020 (217 תלונות). 400 תלונות שטופלו בנציבות תלונות הציבור בשנת 2023 עסקו בנושא השירות לציבור. זהו גידול של 65% במספר התלונות בנושא זה לעומת שנת 2022. 210 תלונות היו בנושא הדרישה לתשלום תעריף מוגדל לנוסעים באוטובוס, זהו גידול של כמעט פי חמישה במספר התלונות בנושא זה לעומת שנת 2022. בנציבות תלונות הציבור התקבלו 43 תלונות על התנהגות פקחים. בתלונות עלו טענות על פקחים שקיללו נוסעים וצעקו עליהם, עיכבו נוסעים, הורידו נוסעים מהאוטובוס, עצרו את האוטובוס, החרימו כרטיסי רב-קו ולקחו ללא רשות מנוסעים את הטלפון הנייד שלהם.

בתגובה, אמר יו"ר הוועדה "תשובות משרד התחבורה לנציב הן - 'לך לכל הרוחות'. זה בבית משפט, על זה יפורסם נוהל (שעדיין לא פורסם), זה לא בסמכותך - אלה פחות או יותר התשובות. ככה מתנהלת רפובליקת בננות". פינדרוס דרש ממשרד המשפטים להציג לוועדה את עמדתו בנושא מתן סמכות למבקר המדינה לפקח על התחבורה הציבורית [מהלך שבלם בית המשפט העליון, ע"י] והסביר: "מפעילי התחבורה הציבורית מקבלים מאיתנו 15 מיליארד שקל בשנה, הם נותני שירות מטעם המדינה, זו חברה קבלנית שלנו וכמו שיש ביקורת המדינה על חברה ממשלתית ועל השלטון המקומי כך צריך להיות גם כאן". הוועדה ביקשה בסיכום הדיון לקבל את עמדות משרד משפטים ומשרד האוצר באשר למיקור חוץ של פקחי התחבורה הציבורית. "במצב כיום, מבחינתי שלא יהיו פקחים במדינת ישראל. הפיקוח על הפקחים לא מתנהל בצורה ראויה", סיכם היו"ר פינדרוס.