רכבת ישראל מפרסמת (26.11.25) את תוצאותיה לרבעון השלישי של 2025 ומציגה תמונה מורכבת: מצד אחד ביקוש שיא ושבירת שיאי נסיעה, מצד שני שחיקה ברווח התפעולי התזרימי והעמקת ההפסדים במגזר המטענים.
על-פי הנתונים שפרסמה החברה, ממוצע הנסיעות היומי ברבעון השלישי הגיע ל־276 אלף נסיעות ביממה, לעומת 265 אלף בתקופה המקבילה אשתקד. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2025 עמד הממוצע היומי על 268 אלף נסיעות, לעומת 256 אלף בלבד בתקופה המקבילה.
בסך הכל ביצעו הנוסעים בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה 52.4 מיליון נסיעות ברכבת, לעומת 49.4 מיליון נסיעות בתקופה המקבילה - עלייה של כשלושה מיליון נסיעות בתוך שנה. ברבעון השלישי לבדו נסעו ברכבת כ־18.1 מיליון נוסעים, לעומת 18 מיליון ברבעון המקביל.
ברקע לנתוני השיא מציינת החברה שדרוגים משמעותיים בשירות, בהם הפעלה חשמלית של קו הנגב המערבי, קיצור זמני נסיעה, הגברת תדירויות והרחבת שעות הפעילות, תוך הפעלת רכבות חשמליות חדישות ורבות קיבולת.
עם זאת, ממוצע דיוק הרכבות ירד ל־94.46 אחוזים בשלושת הרבעונים הראשונים של 2025, לעומת 96.93 אחוזים בתקופה המקבילה - נתון המעיד על השפעת עומסים, עבודות תשתית והמלחמה.
הכנסות צומחות - הרווח התפעולי התזרימי נשחק
סך הכנסות החברה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הגיע לכ־2.7 מיליארד שקל, לעומת 2.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. ברבעון השלישי לבדו הסתכמו ההכנסות בכ־921 מיליון שקל - בדומה ל־920 מיליון שקל ברבעון המקביל.
ההכנסות ממגזר הנוסעים היוו את המנוע המרכזי: כ־2.4 מיליארד שקל בשלושת הרבעונים הראשונים, לעומת כ־2.3 מיליארד שקל אשתקד. ברבעון המדווח הסתכמו ההכנסות ממגזר הנוסעים בכ־815 מיליון שקל, לעומת 818 מיליון ברבעון המקביל - יציבות יחסית, על-רקע המלחמה והגבלות השירות.
לצד הגידול בהכנסות, הרווח התפעולי התזרימי המתואם של החברה בשלושת הרבעונים הראשונים נשחק משמעותית. החברה רשמה רווח תפעולי תזרימי מתואם של 32 מיליון שקל בלבד, לעומת 119 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ברבעון השלישי עצמו עברה החברה להפסד תפעולי תזרימי מתואם של 37 מיליון שקל, לעומת רווח של כשני מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הכולל בשלושת הרבעונים הראשונים ירד ל־23 מיליון שקל בלבד, לעומת 83 מיליון שקל בתקופה המקבילה, ואילו ברבעון השלישי נרשם הפסד כולל של 34 מיליון שקל לעומת הפסד של 19 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מלחמת "עם כלביא": רציפות תפקודית - ובבת אחת עלויות
ברקע לתוצאות מדגישה הרכבת את השפעת מבצע "עם כלביא". לדבריה, החברה שמרה על רציפות תפקודית מלאה וסייעה לצורכי הביטחון והעורף, תוך הפחתת חלק מהשירות לנוסעים לפי הנחיות פיקוד העורף. במקביל, מאות עובדים גויסו למילואים, והשלמת התקנים יצרה גידול ניכר בהוצאות השכר והשמירה.
החברה מצביעה על כמה גורמים מרכזיים לשחיקה ברווח:
- קיטון בימי התפעול לעומת שנה קודמת בשל מועדי חגים ושבתון;
- גידול בהוצאות שמירה, בין היתר עקב מילואים והשלמת תקינה;
- עלייה בעלויות תחזוקה ובעלויות החשמל;
- גידול בהוצאות מחשוב והגנת מערכות מידע;
- עלייה כוללת בהוצאות השכר - בשל גידול בכוח האדם במגזרי הנוסעים והמטענים ובהתאם להסכם המסגרת במגזר הציבורי לקיצור שבוע העבודה מ־42 ל־40 שעות, עליית שכר המינימום ותוספת אחוזית בהסכם הקיבוצי.
החברה מציינת כי חלק מהגידול בעלויות השכר קוזז בהפחתת שכר במגזר הציבורי על-פי החלטת הממשלה לאור השפעת מלחמת התקומה. לצד זאת, בדוח נרשמו גם עלויות תיקון נזקי תשתית החשמול בחודש אוגוסט, שתוקנו בתוך ימים בודדים ובקצב מהיר מהצפוי.
סבסוד מופחת למטענים - והפסד הולך וגדל
במגזר המטענים מציגה רכבת ישראל תמונה דו־ראשית: מצד אחד, גידול בהיקף הסחורות המובלות; מצד שני, העמקת ההפסדים.
בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הובילה החברה כ־5 מיליון טון מטען, לעומת 4.6 מיליון טון בתקופה המקבילה. ברבעון השלישי לבדו הובילה החברה כ־1.7 מיליון טון, לעומת כ־1.5 מיליון טון אשתקד - עלייה משמעותית בהיקף ההובלה, בין היתר בעקבות פתיחת מסופים וחיבור נמלים והשפעות המלחמה.
ברמת ההכנסות התמונה מתונה בהרבה: הכנסות מגזר המטענים בשלושת הרבעונים הראשונים הסתכמו בכ־242 מיליון שקל לעומת 244 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ברבעון השלישי עלו ההכנסות ל־82 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון ברבעון המקביל.
אולם דווקא הסבסוד ירד: בדוח מצוין כי נרשמה ירידה בסבסוד למגזר המטענים בעקבות ביטול רכיב קבוע בסך 18 מיליון שקל. בנוסף, חלק מהקיטון בהכנסות מיוחס למחיקת חובות עבר. שילוב הגורמים הללו הביא להפסד מגזרי של 85 מיליון שקל בשלושת הרבעונים הראשונים, לעומת 51 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ברבעון השלישי לבדו נרשם הפסד של 33 מיליון שקל, לעומת 21 מיליון שנה קודם.
מסחר ואחרות: רווח קטן אך יציב
במגזר מסחר ואחרות מציגה החברה רווחיות צנועה אך יציבה יחסית. בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הסתכם הרווח המגזרי ב־38 מיליון שקל, לעומת 36 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ברבעון השלישי לבדו נרשם רווח של תשעה מיליון שקל, לעומת 12 מיליון ברבעון המקביל.
זהו מגזר קטן ביחס לפעילות הנוסעים והמטענים, אך הוא מוסיף שכבת הכנסה משלימה - בעיקר מהשכרת שטחים מסחריים, שירותים נלווים ופעילות עסקית סביב תחנות ומתחמי הרכבת.
קפיצה בדירוג: מ־+AA ל־AAA
שורה חיובית עבור החברה מגיעה מכיוון שוק ההון. בשנה האחרונה העלו חברות הדירוג "מעלות" ו"מידרוג" את דירוג האשראי של רכבת ישראל ושל איגרות החוב שהנפיקה, מדירוג +AA לדירוג AAA. בימים האחרונים אף העלתה "מעלות" את תחזית הדירוג של החברה ל"יציבה".
על-פי הערכות חברות הדירוג, השיפור נובע מחיזוק איתנותה הפיננסית של הרכבת, מההסכם החדש להפעלה ולפיתוח מול המדינה, ומהעמקת הזיקה בין החברה למדינה. במקביל, נמשכות השקעות רחבות תחום ברכבת ובמערך התחבורה הרכבתית בכלל.
מנקודת מבט של המשקיעים, דירוג AAA ותחזית יציבה משקפים אמון גבוה ביכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה - בין היתר על-רקע מימון ממשלתי רחב היקף והמשך פיתוח נכסי התשתית.
שורה תחתונה: הציבור מצביע ברגליים, הרווחיות עוד מחפשת מסילה
דוח הרבעון השלישי של רכבת ישראל מספר סיפור ברור: יותר ישראלים בוחרים לנסוע ברכבת, יותר מטענים עוברים למסילה, והחברה נהנית מאמון גובר של חברות הדירוג. מנגד, עלויות המלחמה, עידכוני השכר, עליית מחירי החשמל והירידה בסבסוד למטענים שוחקות את הרווחיות ומעמיקות את ההפסדים במגזרי הליבה.
השאלה הגדולה קדימה איננה רק כמה נוסעים יעלו לרכבת, אלא האם החברה והמדינה יצליחו לייצב את מודל המימון כך שהמסילה לא רק תהיה עמוסה יותר - אלא גם כלכלית יותר.