אחרי שנים ארוכות שבהן מיזמי תשתית בישראל נגררים על פני עשורים, בממשלה מקדמים מהלך רחב שנועד לקצר באופן משמעותי את משך התכנון וההקמה של תשתיות לאומיות. במסמך מקצועי שגובש במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת 2026 מוצגת שורה של צעדים להסרת חסמים, במטרה להאיץ הקמה של רכבות, קווי חשמל, מתקני פסולת ותשתיות מים. לפי המסמך, אחת הבעיות המרכזיות במשק היא ריבוי גורמי התכנון והרישוי, לצד כפילויות בין גופי אסדרה שונים. מצב זה, כך נטען, גורם לעיכובים של שנים, לייקור חד של המיזמים ולפגיעה ישירה בצמיחה. במילים פשוטות: לא רק שהציבור ממתין זמן רב יותר לרכבת, לכביש או לקו חשמל חדש - הוא גם משלם על כך יותר. ההשוואות שמובאות במסמך ממחישות היטב את הפער. בעוד שבארצות הברית קו מתח עליון באורך 360 קילומטרים הוקם בתוך שמונה שנים, בישראל קו קצר בהרבה בצפון נמצא בהליכי תכנון והקמה שנמשכים יותר משני עשורים. גם בתחום התחבורה הציבורית התמונה דומה: הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש-דן, באורך 24 קילומטרים, הושלם בתוך 24 שנים, בעוד שמיזמים דומים בעולם הוקמו במחצית הזמן ואף פחות. במסגרת המהלך החדש מוצעים כמה שינויים מרכזיים. בין היתר, יוקם מנגנון השגות שיאפשר לערער על החלטות של גופים מעכבים, ובהם רשות הטבע והגנים ופקיד היערות, כאשר ההחלטות שלהן עלולות לעכב מיזמי תשתית חיוניים. בנוסף, נקבע כי יישקלו גם שיקולי זמן, עלות ותועלת ציבורית - ולא רק שיקולים סביבתיים או מקומיים. בתחום התחבורה הציבורית, יש בשורה חשובה במיוחד: הרחבת האפשרות להכריז על חניונים זמניים לאוטובוסים, כדי לתת מענה למחסור במקומות חנייה לציי האוטובוסים. מדובר במהלך שעשוי לסייע ישירות לשיפור השירות, בעיקר במטרופולינים שבהן קיים מחסור חמור בשטחי תפעול. עוד כוללת התוכנית קיצור הליכי הרישוי, ביטול הליכים כפולים, קביעת לוחות זמנים מחייבים למענה של גופי כיבוי אש ובטיחות, והעברת חלק מסמכויות האישור לשר האוצר כדי למנוע עיכובים בממשלה. במישור הרחב יותר, המסמך קושר בין האצת התשתיות לבין איכות החיים של הציבור: פחות גודש בכבישים, קיצור זמני נסיעה, צמצום זיהום ורעש והקדמת הפעלת שירותים ציבוריים חיוניים. אם המהלך אכן ייושם במלואו, המשמעות עבור הציבור עשויה להיות מוחשית מאוד - רכבות מהירות יותר, פחות פקקים ותשתיות שמגיעות בזמן ולא עשור מאוחר מדי.