ילדות הייתה בי

ילדות הייתה בי והעזתי פני באיש הגדול, אני רוצה שיהיה לי לא לאחרים. והוא ענה, במה שיש די לך ולאחרים/ ימים רבים היו ולאחר מכן/ וטעם הרגע החד עדיין בפי ריח פרדסים באפי ואבק חם בחלונות/ ובפעם אחרת אמר, אין כוונתי לאמת האוביקטיבית זו האולי מוחלטת, אלא לאמת שנוכל לחיות אתה. ואני נמהר הוספתי, אתה ועל פיה בכבדות השיב, לא, אינך מבין/ לאחר מכן ימים רבים - כמה רציתי אז לומר, לא שאיני מבין, ילדות היא שבי - אבק חם בחלונות באפי ריח פרדסים ובפי טעם הרגע