א. "אֲנַחְנוּ לֹא נָנוּחַ"
אֶפְשָׁר שֶׁכָּךְ אָמַר נִמְרֹד,
גּבּוֹר הַצַּיִד הַקַּדְמוֹן,
בֶּן-כּוּשׁ, נֶכֶד-חָם, נִין-נֹחַ.
"נַמְשִׁיךְ, אִם-כֵּן, לָצוּד עוֹד"
(אֶפְשָׁר שֶׁכָּךְ הִמְשִׁיךְ לוֹמַר נִמְרֹד)
"אַיָּל, אוֹ שׁוֹר-הַבָּר,אוֹ גַם עָרוֹד,
אוֹ כָּל חַיָּה אֲשֶׁר בָּעֲרָבָה עוֹבֶרֶת-אֹרַח".
וְעוֹד אוַּלי אָמַר הַנִּין שֶׁל נֹחַ,
"אַחַר נֹאכַל קְצָת מִבְּשָׂרָהּ,
וְרַק אַחַר-כָּךְ נַעֲלֶה אוֹתָהּ
קָרְבָּן לֵאלֹהִים - עַל הַמִּזְבֵּחַ"
ב. "אָסוּר לִהְיוֹת דּוֹאֵג",
אֶפְשָׁר שֶׁכָּךְ אָכֵן אָמַר דּוֹאֵג
הָאֲדֹמִי, שֶׁהָיָה אַבִּיר רוֹעֵי שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ.
"אִם דְּאָגָה בְּלֶב-אִישׁ - שֶׁיְּשִׂיחֶנָּה,
כְּדֵי שֶׁיָּסִיר כָּל חֲרָדָה מִלְּבָבוֹ.
נֵצֵא עַכְשָׁו בְּרוּחַ-קְרָב, בְּרֹב-כֹּחַ
וְנַהֲרֹג אֶת כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר נוֹב, עַל כֹּהָנֶיהָ,
עַל שֶׁנִּתְּנוּ שָׁם מָזוֹן וְחֶרֶב לְדָוִד בֶּהֱיוֹתוֹ בּוֹרֵחַ".
וְעוֹד אוּלַי אָמַר אוֹתוֹ הָאֲדֹמִי דוֹאֵג:
"כָּל מִי מִכֶּם שֶׁעוֹד עַכְשָׁו דּוֹאֵג
- לֹא יַהֲרֹג, כִּי יֵהָרֵג".
