קְדוֹשָׁה תִּהְיִי
אוֹמֵר לִי הַבּוֹרֵא
שָׁלוֹש פְּעָמִים
בְּפָרָשָׁה אַחַת.
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה רֶפֶשׁ
עָלַי לְנַקּוֹת מֵעָלַי, מִתּוֹכִי,
כִּי אָשַׁמְתִּי. בָּגַדְּתִּי. גָּזַלְתִּי.
דִבַּרְתִּי דּוֹפִי וּלְשׁוֹן הָרַע.
וְכָךְ הוֹלֶכֶת רְשִׁימַת הַוִּידוּי וְנִשְׁלֶמֶת
מֵא' וְעַד ת'
וּכְשֶׁאֲנִי דּוֹפֶקֶת עַל קִּירוֹת לִבִּי
מִתְחַנֶנֶת לִתְּשׁוּבָה
נִפְתַּחַת בִּי הַדֶּלֶת לְאוֹר רְוָוחָה
הַשּׁוֹטֵף בְּשֶׁצֶף קֶצֶף
מְטַהֵר מְנַקֶּה אֶת כָּל הַתָּאִים מִבִּפְנִים הַחוּצָה
עַד שֶׁהַעוֹר נַעֲשָׂה מַבְהִיק וּמֵאִיר
בְּאוֹר נְגוֹהוֹת.