לד"ר ביל סיגל ז"ל
1
כְּשֶׁהַשִּׁיר יַהֲפֹךְ לְפֶרַח
הַמַּה
פֶּרַח אֻלַּי
צוֹלֵל אֶל מוֹתִי בַּנָּהָר
לֹא עָגִיל בְּאֹזֶן
הַשִּׁירָה
לֹא גִּיל הַפְּרָחִים בַּמַּיִם.
אֵין שָׁלֵם כְּמוֹ פֶּרַח
שָׁבוּר.
2
אֲנִי
מְלַקֶּטֶת אֶת הַזְּמַן כְּמו צֵל
בֵּין זְמַן
פְּצִיעוֹת לִזְמַן פְּסִיעוֹת
בֵּין גֶּשֶׁר
הַמֵּיתָרִים לְגֶשֶׁר הַדְּמָמָה
עַל שְׂפַת הַנָּהָר.
הַמָּוֶת הוּא פֶּרַח
אַלְמָוֶת
3
הנַער איננו
הנַער איננו
פרחֵי הגרניום על
אדן החלון מעולם לא
חִיְּכוּ חיוך אחד
של נעורים
וְלא יְחַיְּכוּ עוד.