לאלזה לסקר-שילר
עֲטוּיַת נוֹצוֹת וְכוֹבְעֵי קְטִיפָה
שׁוֹאֶפֶת עוּף
הָיִית מְטוֹפֶפֶת בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם
קוֹרֵאת לְדָוִד וְיוֹסֵף
שֶׁיַּצִּילוּ אֶת נִשְׁמָתֵךְ.
אֲנִי יוּסוּף נְסִיך תֵּבֵּי
הָיִיתְ מַצִּיגָּה אֶת עַצְמֵךְ
וַאֲנִי שֶׁעֲדַיִן אֲפִילוּ לֹא נוֹלַדְתִּי אָז
שׁוֹמַעַת אֶת קוֹלֵךְ
מִבַּעַד לְעִרְפּוּל הַטֵּרוּף
אֶת מְצוּקַת נִשְׁמָתֵךְ
הַקּוֹרֵאת לַבּוֹרֵא בְּלִי לָדַעַת אֶת שְׁמוֹ.
מִבֶּרְלִין שְׁטוּפַת הַזִּימָה
שְׁטוּפַת הָשּׁוֹאָה
הִתְעוֹפַפְתְּ
אֶל אֶרֶץ מוֹר יְרוּשָׁלַיִם
אֲבָל גַּם בָּהּ לֹא מָצָאתְ אֶת נַפְשֵׁך
הַמְּשׁוֹטֶטֶת בָּעוֹלָם לְלֹא גּוּף
מְחַפֶּשֶׂת גְּאוּלָה
מְחַפֶּשֶׂת גְּאוּלָה
מְחַפֶּשֶׂת גְּאוּלָה