הבוקר בחדשות – הגעתי לתובנה מדהימה.
כל השערורייה בעקבות התבטאויות השרה,
הן רעיון ותכנון של השלטון פשוט מזימה.
להשכיח מאתנו את כל הדברים החשובים,
להעניק לאזרחים המטומטמים - לחם ושעשועים.
מי זוכר היום, על מה כעסנו - כשביבי שיפץ את ההיסטוריה,
והטיל על המופתי – את כל השואה האיומה.
מי זוכר שהחקלאים המסכנים ניסו להלחם נגד רוע הגזירה.
וכי
האיחוד האירופי – החליט לסמן את כל המוצרים מהגדה.
מי זוכר שאינטיפדת סכינים, מסעות הצלב של ילדים,
מאיימת על חיינו השקטים. מרחיקה מכאן את התיירים השפויים.
פתאום כולם עסוקים בהתבטאות
של כבודה - שרת התרבות.
למי קראה זבל ולמי קראה חלאות,
ומה מותר להגיד בעידנא דריתחא, ולתפוס כותרות.
כאילו אין לנו מספיק צרות.
מסממים את כולנו - מטים אותנו מהדברים החשובים.
הדמוקרטיה פשטה את הרגל - אין אמון במנהיגים.
