לא שוכח אותה אפילו לרגע
בכול מזג-אוויר ומצב עניינים
ולמרות שהזמן פועל להרחיק
זה יותר ויותר ויותר נוגע
בכול מזג-אוויר ומצב עניינים
היא תמיד נמצאת לפחות ברקע
ולא פעם ממש כמו ברגע זה
היא שוב במרכז של מה שאני
ולא פעם ממש כמו ברגע זה
אני כמעט לא יכול בלעדיה
ועושה כמיטב יכולתי לדמיין
שהיא פֹּה לְידי בכול מֵימדיה
כך היא פה לידי בכול ממדיה
מלבד הממד הגשמי המָשִׁישׁ
שאפשר בלעדיו להשתגע
או לאט-לאט-לאט להשלים
להשלים או להעמיד פנים
שהכול בסדר שהכול רגיל
וכך עִם הזמן העמדת הפנים
הופכת לטבע שני
טבע שני דומה להפליא
לתכונות מוּלדות וכך לי עצמי
כבר קשה להבדיל
אִם הִשלמתי עִם מצב הדברים
או שאני רק מעמיד פנים
שהכול בסדר שהכול רגיל
שאין לי מזמן שום בעיה
עִם מה שהיה או לא היה.