נימפות סתיו

ICH WEISS NICHT, WAS SOLL ES BEDEUTEN DAS ICH SO TRAURIG BIN EIN MARCHEN AUS ALTEN ZEITEN DAS KOMMT MIR NICHT AUS DEM SINN היינריך היינה DIE LORELEI אחת אחת הן חוזרות בחסות לילות הסתיו אהבותַי הראשונות משדות השיכחה אחת אחת נחבאות אל כֵּליהן כלֵי-שדיים כלֵי-בטָנִים כלֵי-פּוֹת מִתרגלות לעכשיו אחת אחת מציצות אהבותי הראשונות מבעד חור מנעול הזמן בודקות עד כמה הוא (אני) קיים אחת אחת הן רואות שאין אהבות מתות משירוֹת את כסותן על פנַי אחת אחת... בְּכֵלַי אני מנחש שזו אַתְּ לורליי שלי או את או את רוצות שאגמור בשיר אחת אחת הן קוראות לי בוא-אלַי בוא-אלַי אחת אחת הן חורצות את גורל זיכרונותַי –