מי שיפלוש לפרטיותי
ולא מְשנה אִם מדובר
בגנב רגיל או שודד
או איזה עושק רִשמי
מטעם שלטון שרלטני
בַּל יתפלא שמאותו רגע
יִקְרוּ לוֹ פֶּגַע אַחַר פֶּגַע
לו ולבני-ביתו וליקיריו
עַד שיחוש באופן מובהק
שטוב מותו מחייו.
לא מדובר באיום-סרק
ומי שיטרח לבדוק
ימצא שכול מי שפלש או ניסה
לא בטעות – בזדון
נישא זה מכבר בארון
לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה
ששם אין חרטה וּמשם אין חזרה
ולשם בזמני החופשי אבוא
אִם יתעורר בי רצון
לירוק על קברו.
לא פעמים רבות הלכתי
לירוק על קברו של מי
שגנב או שדד או עשק
לאור היום או במחשך
אֶת פרטיותי שהיא כבודי וחרותי
עשיתי זאת רק
כשלא היה מדובר בדגי-רקק
כי ללכת במיוחד כדי לירוק
על קברו של דג-רקק
ניראה לי בזבוז זמן נורא
אבל כשמדובר בבכיר
מסוים זה או אחר
(ומי שיודע יודע במי מדובר)
יריקה הגונה על קברו הטרי
אבל גם יותר מאוחר
היא אַקְט כמעט הכרחי.