לאסתר
הַיָּם מִתְהַפֵּךְ
מִצַּד אֶל צַד כְמוֹ גַּל
בְּמִטָּתִי
הַשּׁוֹקַעַת עַד עָפָר
עַל שְׂפַת חוֹלוֹת הַנָּהָר
עַל עָנָן בּוֹדֵד
כְּמוֹ
חוֹף
מִתְאַבֵּד
בְּגֵאוּת הַמַּיִם
בְּגֹבַה הַכָּנָף הַלְבָנָה
צִפּוֹר
הַדְמָמָה יוֹרָה.
הַקִּיר נִפְעַר כְּמוֹ תְּהוֹם.
כְּמוֹ יְלָלָה.
הֵד יַעֲבֹר מִפִּי
הַגַּל לְאֹזֶן הַקּוֹנְכִיָּה.