אבן הדרך האחרונה עושה צל אדם בחמה.
עד הנה היו חורשות, היה יער, כרמי גפנים, שדות קמה,
ועכשיו מכאן יוצאת ערבה לשתוק אל תוך המדבר.
והצל הזה האילם איך ירעד - ואין בצללים לב נשבר.
בלילה עולה לבנה ואבן הדרך האחרונה תחוויר,
ובמו חשך סביב היא עושה צל אדם וציפור קופאת באוויר.
ומי שהלך לא ילך עוד מכאן, וגם מי שבא יעמוד,
ורוח קל יוליך את הצל בלחש אל דלת אמות...
