זנב כרות

1 האם צרת רבים חצי נחמה? אכן, כך אמרו חכמים. כך גם חשב השועל הֶעָרוּם, שלקח את הפתגם לִמחוזות לא נכונים. וּמעשה שהיה כך היה. פעם אחת נפצע השועל במלכודת, ולא עלינו זנבו נקצץ. התבייש השועל מאוד בִּזנבו הקצוץ. חש השועל שחייו אינם חיים. אבל לא בעל חיים כמו השועל יאמר נואש למצבו הֶעגום. מֶה עשה? כינס את כל השועלים לַאסיפת עם. עלה במוחי רעיון מבריק, שלשמוֹ התכנסנו היום, הכריז השועל הקצוץ. מה דעתכם לכרות את הזנב? הוא מיותר, ואין צורך בו. הוא מכביד על הגוף, מחמם בקיץ, ומשמש מטרה לציידים. והגרוע מִכֹּל, עלול לשַמש מלכודת מָות, אם יתָּפס בָּרשת או בָּעֵץ. אז מי לעזאזל צריך אותו? ניסה השועל לשכנע את השועלים במיטב לשונו החלקלקה הרטורית והדמגוגית ולעבוד על מוחם הֶחכם. עד שקם שועל אחד, והצביע על השועל העירום (מִזנב) והֶעָרוּם: כל טענותיך נכונות הן. אולם כלום טובתנו אתה דורש, והלא טובתך אתה דורש ומדוע זה הינך מְאַחֵז את עינינו? כנראה השועל לא קרא בתורה את איסור הונאת דברים האוסר לייעץ לחבר עצה הנגועה בנימה אישית.