הבוקר אמר לי הרופא
שנקודת החן שבחזה שלי
כבר אינה נקודת חן
אלא נקודת הגיל.
היא הולכת ומזדקנת.
אבל אני מלאת חיות
מלאת אהבת חיים
ומתחדשת כל בוקר
עם אגלי הטל
עם השמש העולה
עם הפריחה -
האם הגיע הזמן להפסיק לשמוע
את הבלי עולם הרפואה
ולהתחיל להאמין באמת ובתמים,
עם כל הלב, השכל והנשמה
באמת הקבלה?
כנראה שכן.
ועולם ההבלים של המציאות הפיזית
לא יאים עלי יותר בהבליו.
אמן.
