מצב שהוא ללא תקדים אתגר הנו למלומדים, לאן הפיד יַפְנֶה פנים? רְבוּתָא הוא לידעונים. כיום, לביבי אין תפקיד, מה שחשוב לו - להגיד. על-כן הכריז בריש-גלי (כי "מר קורונה", הוא הרי): "צריכים מיד חיסון שלישי לכל אזרח בגיל קשישי". ולאלתר, ביוזמתו, הזעיק עזרה מידידו - מנכ"ל של פייזר, שימכור חיסון, מיד, מחוץ לתור. תור מסודר? או שַׁעַט עדר? כשיש רעים, הכל בסדר, כי רק מחווה של ידידות יבא לזה הפגע - פדות. על כך תגובת משרד בריאות: "זו הצגת רברבנות, הצורך בחיסון - צפוי וכבר הוזמן, וכראוי, גם בכמות (המון, המון) הכל במחיר המחירון". נזכרתי, בבעיה אחרת, סבוכה, אך בפשטות נפתרת: חשק אדון, עשיר גדול, גבירה לכבוש, ולא בזול. הוא במיטב המסעדות אירח אותה לסעודות, באופירה בתא כבוד הזמין אותה כדי לצפות, עדי עטר לה, וצמיד עם יהלום, פאר-תכשיט. אך הריבה, כמצטנעת, את חסדיה - היא מונעת. כרע הוא ברך לפניה, מה לא עשה, חלות פניה... לאיש נמאס, והתאנף, לה שח בזעם וכאב: מה עוד אקריבה לפנייך כדי אזכה בחסדייך? ותשובתה, לו, לנדהם: מאתים שקל, כמו כולם! נמשל: כיום לפייזר יש מספיק ללקוחות חיסון הנפיק, ורק צריך, מבעוד של זמן, שלם המחיר - במזומן.
|