אֶל מוֹל אֵפֶר שָׁמַיִם שֶׁעוֹרְקָיו צִיָּה
וְעָבִים יְבֵשִׁים שֶׁכְּבָר לֹא יַמְטִירוּ גֶּשֶׁם
בְּכוֹרָתִי, בָּבוּאֲתָהֹ הָאֲפֵלָה שֶׁל אַהֲבָתִי הַפְּצוּעָה,
ִחִִוְרוֹנָהּ הָאִלֵּם גָּמָא עוֹד זַרְזִיף סְתָוִי
וְעָצַם אֶת עֵינָיו לְתַרְדֵּמָה אֲרֻכַּת שָׁנִים
בְּמֶרְחַקִּים כִּבְדֵי הַדּוּמִיָּה.
הַבָּבוּאָה הָאֲפֵלָה שֶׁל אַהֲבָתִי הַפְּצוּעָה
שֶׁשַּׁלְוָתָהּ הָרֵיחָנִית לִּוְּתָה אֶת בִּכְיָהּ
ּאַחֲרֵי שִבְעִים שָׁנָה
חָזְרָה לְפֶתַע לְבַקֵּר אוֹתִי הַיּוֹם
רַהֲבָהּ וּמְחַיֶּכֶת.
נָעִים הָיָה לִי לְלַטֵּף אֶת פְּנֵי אֲפָרָהּ הָרַךְ
כְּשֶֹׁמִּסְבִיבָהּ הַצַּמָּרוֹת קַדּוֹת
מְלַוּוֹת אוֹתָה לְפַאֲתֵי עֶרֶב
לִפְקוֹד אֶת מִטַּת חָלְיִי
לְהִפָּרֵד מִמֶּנִּי בִּתְשׁוּקוֹת נֲעוּרֵינוּ
מֵהַיָּמִים שֶׁהָיוּ לָנוּ
וִּבִקְּשׁוּ רַק לַחֲזוֹר אֵלַי לְיוֹם אֶחָד
לִפְגּוֹשׁ אֶת הַיָּרֵחַ הַקָּמֵל
בַּלַּיְלָה הַשָּׁרוּעַ אִתִּי בְּמִטַּת חָלְיִי
לְהַבְהֵב בֵּין לַעַג לְתוֹחֶלֶת
כְּשֶׁהַגַּרְדּוֹם מַמְתִּין צָמוּד לַצֹּהַר שֶׁכְּבָר נִנְעַל.