זִקְנָתִי מְדַדָּה עַל קַבֶּיהָ בַּמַּעֲלֶה הַנִּפְתָּל
בְּדַרְכָּהּ לְפִסְגַת הֶעָשׁוֹר הַתְּשִׁיעֵי לְחַיַּי
נִזְהֶרֶת וְנִשְׁמֶרֶת מִתְּהוֹמוֹת יָגוֹן וּמֵעִיֵּי מַפּוֹלֶת סְבִיבָהּ
מְפַרְכֶּסֶת בְּחֶדְוָה אַהֲבָה חֲפֵצָה בְּחַיִּים צְעִירִים נוֹסָפִים
גּוֹחֶנֶת אִלֶּמֶת בִּתְפִלָּה לְמִמְטְרֵי חַיִּים מִשָּׁמַיִם
חֲלוֹמוֹתֶיהֶ סוֹמְרוֹת בַּלֵּילוֹת וּבַיָּמִים מִשְׁלַל זְוָעוֹת מְאֻשָּׁרוֹת
יָדֶיהַ הָרָפוֹת חוֹבְקוֹת לְלִבָּהּ אֶת אַהֲבָתִי הַפְּצוּעָה
ורק מְבַקְּשׁוֹת סַעַד
לַמַּסָּע הַקָּצָר שֶׁנּוֹתָר
וְכָל יוֹם שֶׁעוֹבֵר
הַמַּסָּע הַיָּפֶה הוֹלֵךְ וּמִתְקַצֵּר.
