לוּ הָיִיתִי אָדָם מַאֲמִין הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ מֵאֱלוֹהִים שֶׁיַּכְרִיחַ אוֹתָנוּ יְהוּדִים וַעֲרָבִים אַחֲרֵי מֵאָה שְׁנוֹת דִּבּוּרִים בְּאֵש לְהַתְחִיל לְדַבֵּר בִּשְׁפַת אֱנוֹשׁ שָׁפָה הַמְּכַתֶּתֶת שִׁנְאָה לְאַהֲבָה וְעוֹיְנוּת לְרֵעוּת וְכָל עוֹד הָרֶגַע עָלַי זוֹרֵחַ אֲנִי אֲאַמֵּץ אֶת דְּבַר אֱלוֹהִים אֵלַי לֵאֱמוֹר: קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתוֹב עָלָיו - יִשְׁמָעֵאל קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתוֹב עָלָיו - יִצְחָק וְקָרֵב אוֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד וַעֲשִׁיתֶם לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ אֶחָד בְּיָדי.¹