סיעת ליכוד, חברי הכנסת, - היא כדרכה שם מתכנסת. לִמְאוֹרֵנוּ, מירי רגב - יש בטן-עֶשֶׁת, בטן שֶׂגֶב. אמנם, איננה מנוּוֶלֶת - אך היא, שם-רע לָאיוולת. המביעות שלל אמרותיה - את שליחותה לבוחריה? כלל לא, לביבי היא סוגדת - ורק בשליחותו עובדת, הוא בזכותה יכול לצוף - בְּמִרְפָּשַׁת האספסוף. אצלה כל תוכן שיווקי - הוא נאמר בלשון שׁוּקִי. כְּשֵׁרָה אצלה כל הכשלה - לשם פגיעה בממשלה, כל טריק מאוס יהא כשיר - כדי את ביבי להכתיר, כשהוא ימשול בירושלים - בחצרו תִּלְחַךְ שִירָיִים, והיא תִּזְהָר, תהא לָעָד - שטיח תחת "רעיית". אצלה, הכרס מכילה - כל דבר כזב וכל נוֹכְלָה. לא תפרכֵּס אצלה בטנה - מול בכי יתום או אלמנה, אחת דרכה, אחד הטון - רק להרוס אל השלטון! ולה, הבטן החושבת - אף פעם היא אינה כואבת. ("בטנך כערמת חיטים" - כפי כותב שיר-השירים) (פרק מ"ג), האם הנה שׁוֹטַת-הכפר - דַּלַת בינה כצמח-בר? כלל לא, איננה ייחודית - במילקָטָה הליכודית. יש עוד עמלים במרץ- - לביבי להכשיר כל שרץ, שטייניץ, מְאוֹר-מעדנות, - חכם קטן, חפץ לשרוד. כשרגב אך זה סיימה - לנאום אותם דברי חוכמה הפציע שטייניץ וסיכם - את הכוון המסתמן: "כדי המטרה לכבוש - כל אמצעי הינו קדוש". דבר אובידיוס ז"ל הוא כלל - בשרותו של כל נבל. שטייניץ בליכוד מוחזק - כאיש נאור, לא דג-רקק - תמיד זוחל על גחונו - כדי לרצות את אדונו. ביבי שמע דברים עד תום, - אבל כשהוא עלה לנאום ראה את דפנה הַכַּתֶּבֶת - בינות לנכבדים יושבת ומקליטה את המושמע - רק אז, נעורה בו חימה. על מי הניפו את השבט? - מובן, על דפנה הכתבת, לא התחרטו על דבריהם, - רק עת נגלו מבושיהם, רגב הצהירה בקול רם: - "דברי הוצאו מהקשרם"!