כ"ב סיון תשפ"ב; June 21, 20
אחרי שנים מרובות-טלטלה / שוב נהא בוחרים מחדש ממשלה.
עברנו ארבעת מַסְעות של בחירות - / תוך שנתיים, אך טרם חלפו הצרות.
יש ממשלה, ואומרים: מוצלחה, / שמשלה עניינית ללא פרץ, צווחה,
בלי מְדָנֵי מדיניות נפתלה, / השפיות כמו חזרה להשמיע קולה.
עד סילמן, לפתע נטשה תפקידה / למען, על כך היא אינה מתוודה -
לדאוג לעצמה ל"סידור עבודה" / בתירוץ די עלוב, הקווים היא חצתה,
דמגוגית קטנה, כל כולה - דג רקק / פֵּרְקָה קואליציה, בקלות של משחק.
שיקלי - "עסקן בשווי של פרוטה" / זועבי - מה בכלל מרכולתה?
ערקו לימין מהיום למחר, / נטשו קואליציה, (רצו תפקיד שר?)
עתיד ממשלה התדרדר ונותר / תלוי בניר אורבך - נמר של נייר.
אם לסילמן יש עור בעובי של פח, / לאורבך העור הוא הרבה יותר רך.
התלבט, התחבט כי "נפשו לא שלמה" / ומתח את כולנו, עד כלות הנשמה.
לבסוף הוא נמלך הוא עכשיו "ניר-בָּרַח" / ניר-בְּרוֹךְ לבנט, לביבי שב"ח,
שואף לגדולות, גם הובטח לו שריון?! / בידי נתניהו - (המומחה לאִיוּן),
(ניר כבר הקריב היקר לו מכל / ועכשיו מחירו הוא הרבה יותר זול)
ניר אורבך נכבד, תבורך דרכך. / נתניהו הבטיח? - מובטח עתידך!
נותרה ממשלה על עברי פי הפחת / ובלית כל ברירה, החליטו ביחד,
כי בטרם יהיו מודחים משלטון - / עדיף להיות מתפטרים מרצון.
ניר אורבך וסילמן הפילו הפור / לפני ביבי פתחו הפשפש הסגור;
מסיבת הסיום הייתה די חגיגית, / בנט נאם, גם הודה ללפיד,
בנאום חף מאגו, ענייני ורגוע / העביר ללפיד השרביט (לשבוע?)
היה הוא מושל מצוין ומוכשר, / וכפי הנראה, הוא גם איש של מוסר,
עיניו הוא הישיר אל מול פני האומה / בנאום מכובד, שהייתה בו עוצמה
ללא דברי רהב, בלי שמץ שיטנה, / בלי "חיסול חשבונות", כל מלה במקומה,
בנאום שֶׁהִדְגִּים את מהות מנהיגות, / ולפיד לו השיב מענה כיאות.
וביבי, מיד, ב"נאום ניצחון" / כדרכו, ניחוחות של לְזוּת וסִירְחוֹן.
זְחוּחַ עונג, ברהב, הצהיר והִגיד / שאצלו הכדור ואתו "יש עתיד".
ומה שוב באופק עולה וזורח? / שרה שוב שרה, שיר משמח!
נ.ב. אינני "מאובנַט", אני בקצה השני אבל בנט הרוויח ביושר את דעתי עליו.