בְּכִירֵי שִׁלְטוֹן, אָבוּ בְּנַחַת-
רָק לְקַבֵּל וְגַם לָקַחַת;
עַל-פִּי תָּכְנִית עִסְקִית -
לִכְהֻנָּה נִצְחִית,
עִם אַחְרָיוּת? - מִלָּה נִשְׁכַּחַת!
תְּרֵיסָר שֶׁל שְׁנוֹת זִלְזוּל, כָּזָב,
מָשְׁלוּ כָּאן בִּיבִּי עִם בְּחִירָיו;
"מִכֶּשֶׁל עַד מֶחְדָּל" -
הָיוּ שִׁיטַת מִמְשָׁל,
רָק "כֹּחַ וּשְׂרָרָה", הָיוּ מְשׁוֹרְרִים.
אָסוֹן מִירוֹן, כָּעֵת נֶחְקַר,
שְׁמָם שֶׁל בְּכִירֵי שִׁלְטוֹן הֻזְכַּר;
שֶׁהֵם כּוּלָּם בְּיַחַד
כָּרוּ אֶת זוֹ הַפַּחַת:
"סְמוֹךְ, אֶלֹהִים הוּא בּוֹס בָּהָר".
שָׁנִים רַבּוֹת הָהִילוּלוֹת
"חָלְפוּ כִּמְעַט בְּלִי תַּקָּלוֹת";
עַד חֹק מרפי כָּפוּי
הִתְמַמֵּשׁ, כְּצָפוּי,
מ"ה קְדוֹשִׁים שָׁם נִהְיוּ תּוֹךְ דַּקּוֹת.
עַל כָּךְ הָאֲחַשְׁדַּרְפָּנִים:
"אֲנַחְנוּ כְּלָל לֹא אֲשֵׁמִים;
אֶצְלֵנוּ אַחְרָיוּת
לַטִּיב שֶׁל הַשֵּׁרוּת
רַק לְשָׁנָה אַחַת נוֹתְנִים".
וְכָל אוֹתָם הבְּכִירִים -
רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה והשַׂרִים,
לוּ בְּיַפַּן קָרָה
מִקְרֶה כֹּל כָּךְ נוֹרָא,
הָיוּ מִתְאַבְּדִים אוֹ מִתְפַּטְּרִים.