אֲנִי רוֹצָה לְהַאֲכִיל אוֹתָךְ
רִבַּת מֶטָפוֹרוֹת
צִמּוּקִים שֶׁל דִּמּוּיִים
אֲנִי רוֹצָה לְהַלְבִּישׁ אוֹתָךְ
שִׂמְלַת כַּפְתּוֹרֵי יָרֵחַ
אֶת הָאֹפֶק אַרְחִיב לְמַעֲנֵךְ
אַתְּ צְרִיכָה לִרְאוֹת רָחוֹק
אֲנִי יְכוֹלָה לְהַעֲנִיק לָךְ
רַק פֵּרוֹת רוּחָנִיִּים
כְּשֶׁאַתְּ מְבַקֶּשֶׁת מָרָק
אֲנִי יְכוֹלָה לְהָכִין מָרָק מִסְּמָלִים
אֵין לִי כּוֹחַ לְבַשֵּׁל
אֲנִי מַתְחִילָה לִשְׁכֹּחַ
וְאֶת הַמָּנָה הָעִקָּרִית
אֲנִי רוֹצָה לְהַגִּישׁ לָךְ
בְּמִלִּים
מָה שֶׁיִּשָּׁאֵר אַחֲרַי
יִהְיֶה מָה שֶׁכָּתַבְתִּי
הַשְּׁאָר יִמָּחֵק זֶה כְּמוֹ
בַּשִּׁיר
הַכֹּל אָבָק בָּרוּחַ
וְאַתְּ תֵּדְעִי
רַק אַהֲבָה מְנַצַּחַת הַכֹּל
גַּם אֶת הַחַיִּים הָאֵלֶּה
שֶׁהֵם בִּלְבּוּל נוֹרָאִי
וְאֶרְצֶה רַק שֶׁתֹּאכְלִי
מִכַּפּוֹת יָדָיו שֶׁל הָרוּחַ
תִּלְחֲשִׁי לִי בַּסּוֹף תּוֹדָה
כְּשֶׁאֶשְׁכַּב בֵּין אֲבוֹתַי
הֲרֵי לֹא אֶחְיֶה לָנֶצַח
לָתֵת לָךְ אֹכֶל
הַאֲמִינִי לִי,
בִּתִּי