לַיְלָה בּוֹהֶה עִוֵּר יָרַד עַל מַה שֶׁהָיָה כָּאן פַּעַם יוֹם, נִתְרַפְּטוּ הַשֵּׁמוֹת שֶׁחָרְטוּ בְּחֶרֶט גַּבְהוּת זָרָה חֲגִיגִית מְנֻכֶּרֶת בַּדֶרֶך אֶל בֵּית עוֹלָם. גַּם עֲקִיבָא בֶּן מְהַלְלְאֵל¹ הוֹפִיעַ מִתּוֹך כַּנְפוֹת לַיִל מְדַדֶּה, טֶרֶם קָדִישׁ הֵקֵל מְהַלְלְאֵל עַל הַבַּר מִינָן וּמְלַוָּיו הַבּוֹהִים וְהִבְלִיעַ בְּלַחַשׁ שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים בִּתְפִלָּתוֹ, כִּי הַבַּר מִינָן אֵינוֹ יוֹדעֵ מֵאַיִן בָּא אֵינוֹ רוֹצֶה לְהָבִין לְאָן הוּא הוֹלֵך וּבְוַדַּאי אֵינוֹ מֵבִין לִפְנֵי מִי הוּא עָתִיד לָתֵת דִין וְחֶשְׁבּון - שָׁלוֹם לַעֲפָרֵךְ מִפְלֶגֶּת הָעֲבוֹדָה.