אוֹר כּוֹאֵב נוֹגֵעַ בְּיוֹמִי
חוֹלֶה בְּפִצְעֵי סְתָיו
הַמַּמְטִירִים רְבִיבִים דְּלוּחִים,
אוֹר כּוֹאֵב מְבַקֵּש
לָנוּס אֶל אֲוִיר רָחוֹק
לְנַגֵּן עוֹד מַשַּׁב רוּחַ אֶחָד
עַל מֵיתָרֵי נִיחוֹחֵי זְמַן שֶׁחָלַף
מֵאָז הָאָבִיב שֶׁבָּרַח מִמֶּנִּי
הִשִּׁיל מֵעָלָיו אֶת וְרִידֵי יוֹמִי
וּבִתֵּר לְבִתְרֵי בְּתָרִים אֶת תִּקְווֹתַי.