הַיּוֹנָה שֶׁלִּי דְּמוּעָה וּמְדַמֶּמֶת מִמַּלְתְּעוֹת נֶשֶׁר הָאֵיבָה
שֶׁבְּיוֹם כ"ב תשרי תשפ"ד בְּיוֹם שִׁמְחַת תּוֹרָה
טָרְפוּ מֵאוֹת חַיִּים נְקִיִּים בַּנֶּגֶב שֶׁל יִשְׁרָאֵל
וְהָפְכוּ אֶת שִׁמְחַת תּוֹרָה שֶׁלָּנוּ לְשִׁמְחָה בּוֹכִיָּה עַל טֶּבַח בָּנֶיהָ.
מִחֵיק צַפְצְפָה כְּסוּפָה
הַיּוֹנָה שֶׁלִּי נָסָה בְּבֶהָלָה
לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ
נָסָה מֵהֵדֵי סַהַר מְגֻרְעָן שֶׁבִּתֵּר מְעוֹפָהּ
אֶל אָבְדָנָהּ הַנֶּחֱרָץ
בַּעֲנַן אֵשׁ מְשַׁפֵּד עַפְעַפֵּי שַׁחַר
צוֹרֵב עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהַּ
צוֹלֶה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ
קוֹרֵא לָאוֹר לַיְלָה
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר
הָאָרֶץ הָיְתָה תֹּהוּ וָבֹהוּ
חֹשֶׁך עַל פְּנֵי תְּהוֹם
וַאֲנִי פּוֹחֵד מֵהַיּוֹם הַמִּתְקָרֵב
שֶׁרוּּחַַ אְלוֹהִים כְּבָר לֹא תְּרַחֵף עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.