ִּאֶתִּי שָׁלִּי חָוְרוּ פָּנֶיהָ מֵהָאֵימָה הַגְּדוֹלָה סְתָיו עָמוּם שָׁקַע בְּמַבָּטָהּ הַכְּאֵבִים בְּגוּפָהּ זָעֲקוּ וְאוֹתָם אֲנִי נוֹשֵׁא בְּמַחֲשַׁכַּי כַּעֲדָיִים יָפִים עֲדָיִים יָפִים, שֶׁזּוֹכְרִים כִּי מָהֵר-חוֹפֵז עָבְרוּ עֲלֵינוּ הַזְּמַנִּים אָךְ כֶּל רֶגַע מֵעַל שִׁבְעִים שְׁנוֹת רֵעוּת זֹורְמִים בְּדָמִי גְּדוּשִׁים בִּבְרָכָה כִּי אַת לִי הַמַּתָּנָה הַיָּפָה בְּיוֹתֵר שֶׁקִּבַּלְתִּי בְּחַיַּי.