לרעייתי ולי יש חלום לדדות ברגלינו הכושלות את המסלול, שעשו רגלינו בנעורינו מבית אלפא עד נהלל, כי לא באה המנוחה ליגעים ולא בא המרגוע לעמלים, החפצים להגשים את החלום לחבק חזק ולאמץ ללוח לבנו עוד פעם אחת את נופי ארץ חמדת אבות בעמק בית שאן ובעמק יזרעאל, הגם שהרבה תקוות לא הוגשמו. אֶת הַמַּסְלוּל מִבִּית אַלְפָא עַד נַהֲלָל אוֹתוֹ עָשׁוּ נְעוּרֵינוּ בִּקְלִילוּת עֲמוּסֵי תַּרְמִילֵי גַב, מֵימִיּוֹת וְשַׁקֵּי שֵׁינָה, הַמָּנוֹעַ בָּרֶכֶב גּוּפֵנוּ הַמִּזְדַּקֵּן הִשְׁתַּנֵּק כְּבָר בָּעִקּוּל הָרִאשׁוֹן בְּשַׁעֲרֵי חֶפְצִי בָּה, אָךְ רוּחֵנוּ לֹא וִתְּרָה נִצָבָה שִׁכּוֹרָה מֵרַיחַ הַפְּרִִיחָה כְּרוּיָה לְפִכְפּוּך הַמַּיִם וּמְחַבֶּקֶת אֶת זִכְרוֹנוֹת הַנְּעוּרִים שֶׁכְּבָר לֹא יַחְזְרּו, זִכְרוֹנוֹת שֶׁהֶחֱזִירוּ לָנוּ לְרֶגַע אֶת מְלוֹא אוֹנָם שֶׁחִיְּבוּ אוֹתָנוּ לֹא לָתֵת לַמָּנוֹע הַמִּזְדַקֵּן לְהִכָּנַע וְהִמְּשַׁכְנוּ אֶת הַמַּסָּע מִבֵּית אַלְפָא עַד נַהֲלָל. בְּדֶרֶך הָאֹשֶׁר מְחַיְּכוֹת כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדְּמוֹת מַעַל הָרָקִיעַ פְּרוּשָׁה שִׁמְלַת כַּלָּה לָחָה לְבָנָה וּבוֹהֶקֶת וּמִבֵּין הַסְּלָעיִם מְחַיְּכִים כָּרֵי הַדִּשֶׁא הַמּוֹרִיקִים וְזִקְנָתֵנוּ הַמְּדַדָּה גָּמְאָה בִּמְלוֹא שִׁכְרוֹנָהּ אֶת מְלוֹא מַסְלוּל נְעוּרֵינוּ חִבְּקָה אֶת הַלֵּילוֹת, שֶׁנְּעוּרֵינוּ הָלְכוּ בְּהַרְבֵּה יוֹתֵר מָהֵר מִזִּקְנָתֵנוּ הַמְּדַדָּה וְלֹא מְוַתְּרוֹת כְּדֵי לְאַמֵץ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה אֶת כָּל הַדֶּרֶך מִבֵּית אַלְפָא עַד נַהֲלָל הָיָה נָעִים לִצְלוֹל לַחֲוָיוֹת יָפוֹת, מַהֶן עָלוֹ נְעוּרֵינוּ הַמְּחַבְּקִים אֶת הָעֵמֶק וְהָעֵמֶק הַמְּחַבֵּק אֶת שֵׁיבָתֵנוּ הָעֲיֵפָה בִּנְשִׁיקַת נְעוּרִים מְחַיֶכֶת בַּדֶּרֶךְ מִִבֵּית אַלְפָא עַד נַהֲלָל.