אֶת שְׁנָתִי הַחֲלוֹמוֹת אָנְסוּ כָּל לַיְלָה פּוֹלֵט מִבֵּין קִפְלֵי שְׁנָתִי הַמְּבֹהֶלֶת שָׁמַיִם מַשִּׁירִים רִשְׁפֵי אֵשׁ וְעַל הָאָרֶץ רוֹקְבִים חַיִּים בֵּּין בָּתִּים כְּחוּשִׁים שֶׁעָמְדוּ עַל אֲדָמָה לֵאָה חוֹשֶׁשֶׁת מִשָּׁמַיִם הַמַּשִּׁירִים טִילִים שׁוֹרְפֵי חַיִּים שֶׁהַמִּלְחָמוֹת הֶעֱמִיסוּ עַל עֲנָנֶיהָ וַעֲנָנִים מְצַיְּתִים לֶאֱלוֹהֵי צְבָאוֹת וּמִלְחָמוֹת גָּדוֹל וְנוֹרָא וְגָם מָחָר יַמְטִירוּ קַדְרוּת וָאֹפֶל עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְנוֹתַרְתִּי עִם חֲלוֹמוֹת זוֹעֲקִים תְּפִלָּה מִי יִתֵּן וְלֹא תִּשּׁוֹבְנָה סוּפוֹת הָאֵשׁ וְעַנְנֵי קַדְרוּת יְכַתְּתוּ אֶת מִמְטְרֵי הַמָּוֶת בְּמִמְטְרֵי חַיִּים נְקִיִּים.