כינורות

הוא היה הראשון שלה והצרה היא שבזיכרון גם כשהוא נחלש ותש ראשון נשאר תמיד ראשון הוא היה הראשון שהבדיל לה בין חושך לאור - בין מים לדם שפתח לה את העיניים לראות שמים מעל שהפך לה כדי שתִראה גם את הארץ מתחת שלימד אותה שאין טוב בלי רע ושביחד הם העולם הוא היה הראשון שלה אחד שלפניו לא היה דבר מלבד תהום אטומה ואחריו גם מי שלא יכול לראות דם יכול להפוך בה ולהפוך בה והיא תצייץ כמו ציפור תפעה כמו שה תגעה כמו שור אולי אפילו תמלמל קדוש אבל לא דם ולא משנה כמה פעמים תדמיין שזה לא משנה; שהצליל דומה שלא צריך לעשות מזה עניין שזה לא אלוהים ולא משה והיא תהנהן והיא תסכים אבל הוא היה הראשון שלה ואת זה היא לא תשכח ועל-כך היא כמובן לא תסלח לו לעולם