תקופת ההמתנה

בין הפחד לצאת ולכבוש והפחד להיכנע משתרע לו שטח הפקר שֶגָּדֵל מִשנה לשנה וכול צד הרי מתבצר יותר משנה לשנה וכול צד נוצר את נשקו שאולי מעולם לא ירה וכול צד צופה בלי הפסק אל מעבר לקו גבולו ולא פעם הרי משתוקק להפר את הסטטוס קוו ואין הרי שום ספק שאילו הובטח ניצחון מהאל של הצד הצודק הוא היה מפר ראשון אבל שום ניצחון לא מובטח בשני מקרים לפחות: האחד – כמובן – מלחמה שיודעים איך היא מתחילה השני – שלא רק לא יודעים איך זה בדיוק ייגמר לא יודעים גם איך זה מתחיל ואפשר רק בלי סוף לשער ורק מי שהעז לצאת בַּמִקרה היותר מסוכן ולחצות אותו שטח הפקר ולחזור משם חי או מת יָדַע או יודע שֶ- מדובר באהבה.