1 |
|
|
|
|
|
|
ל"קוראת" שלום, הפסוק לקוח מישעיהו, פרק נ"א, פסוק ג', ושם כתוב "ערבתה". בדקתי זאת בעוד כמה ספרי תורה ובכולם מצאתי את המילה "ערבתה".
הפירוש כאן הוא שהערבה, במובן של אזור יבש ומדברי, תפרח כגן ה'.
עם זאת גם כשקוראים "ערוותה" הפירוש יכול להיות יפה ומתאים מאוד, במובן של הפיכת יחסי האהבה והמין לדבר קדוש, כפי שהוא בעצם צריך להיות.
מה שאני אוהבת מאד במסורת היהודית הוא המקום הנכבד שהם מקדישים ליחסים בין גבר לאישה, בניגוד, למשל, למסורת הקדושים ההודים, שחייבים להיות נזירים.
כל ערב שישי רצוי לקרוא את שיר השירים, המתאר את היחסים הנפלאים בין ההיבט הנקבי של היקום להיבט הזכרי של היקום, יחסים שאנו אמורים לשחזר ביחסי הגבר והאישה הארציים, הפיזיים, ולתת להם ממד של קדושה.
כשאנו מתבוננים בדברים מזווית זו, הרי אבר המין של האישה אינו דבר פגום שיש בו פסול, ושנועד אך ורק להנאה הגשמית וסיפוק יצרים ותענוגות ארציים, אלא מקום קדוש שאליו נכנסות וממנו יוצאות נשמות חדשות לעולם.
תודה לך על הערתך
אורנה |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אורנה רב-הון |
|
2 |
|
|
היכולת שלך לברוא שמחה מאירועים כל כך מצמיתים וכל כך עצובים שארעו לבני משפחתך ושאת מזדהה עמם בכל לבך מאוד חשובה. כל האירועים הללו התרחשו בחייו של כמעט כל אחד מאתנו, השואה, המלחמות, הורים שכולים, אנשים שנופלים לדיכאון ולאלכוהוליזם, שאינם יכולים להתמודד עם כל העצב הנורא מסביב.
שירים כאלה מעודדים אנשים שנפלו ברוחם, ומראים להם שאפשר לייצר שמחה מעצב, שאפשר לצאת מדיכאון אם רוצים ושמצב הרוח שלנו נתון בידינו, לא בידיו של אף אחד אחר.
תבורכי. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
קורא |
|